פרופ' אבשלום אליצור - התודעה מתערבת בעולם הפיזיקלי: וידויו של דואליסט בעל כרחו 

אבי יוספי אני די בטוח שבמקרה כזה אמורה להתקבל תוצאה כמו של חלקיקים (בלי התאבכות). מה שחשוב זה הרישום של החריץ דרכו עבר כל חלקיק. זה מאפשר לפרק את התפלגות החלקיקים שפגעו במסך לסכום של שתי התפלגויות, מה שאי אפשר לעשות עם תבנית ההתאבכות, שהיא *ריבוע* של סכום פונקציות הגל של שני החורים.

לא כי ברגע שבדקת מה קרה יש כבר מעורבות של תודעה

היום כבר מבינים שהמדינה אינה קשורה לתודעה מודדת אלא פשוט לפעולת מדידה גם אם ע''י מכשיר טכנולוגי כזה או אחר

כי אי אפשר להסביר מה זו תודעה, כמו שאתה לא יכול להסביר לעיוור מה זה צבע. או שאתה יודע מה זו תודעה, כי יש לך תודעה, או שלא. ואז אי אפשר להסביר לך מה זו תודעה.

@@meirshilo ועדיין. הוא לא יודע מה זו קאווליה, אבל יודע איך נראית המבוכה של כל מי שהוא מתקשר איתו וטוען שהוא נבוך מכך. לכן איני מבין מדוע הוא לא יכול לזייף מבוכה כזו

@@semooded אתה לא יכול לזייף מבוכה על משהו שאתה לא יודע על מה מדברים. אם ישאלו אותך מה זו ״תורת הקוונטים״ ואתה לא תדע להסביר תהיה נבו אולי, כי יצאת טמבל ליד ארוסתך. אם ישאלו אותך מה זה ״יגחגיהןכח״ לא תהיה נבוך כי השאלה לא קיימת, הבחור ששאל מבלבל במוח, מדבר ג’יבריש ועדיף שלא יבלבל לך את המוח לפני ארוסתך, שתזכה לחיים ארוכים.

כמובן שאתה יכול לזייף מבוכה, או להגיד שאתה יודע מה זה ״יביגחחבמ״ זה לא העניין. אתה יכול לשאול את המחשב ״אתה מרגיש טוב״ והוא יענה לך. הכוונה זה שהמחשב יחבר את עצמו כאילו הוא ״מרגיש״ מבוכה כמו בשאלה שהוא אמור לדעת אבל לא יודע.

אני גם חייב להגיד שלא ממש הבנתי את ההבדל בין P ו-Q אם P הוא לא משהו אובייקטיבי כמו התנהגות או תהליך קוגניטיבי שמקבל ערך במדידה (הרי זה מה שנכנס ב-4 בנוסף על P). ואני גם לא מצליח להבין את התשובה של צ'ארמלס בטענה 6. לא ברור למה שהוא יחשוב ש-Q מוכרח להתקיים אם צ'אלמרס לא חושב ככה, אלא אם כן מניחים שהיכולת לחשוב ככה היא תוצאה של היכולת לדמיין שהיא בעצמה לא משהו שמובן מאליו שצריך חוויה סובייקטיבית בשבילו מעבר לתהליך קוגניטיבי נוירולוגי שיוצר מידע חדש ממידע קיים. בקיצור אני הולך לקרוא את המאמר המלא בתקווה ששם יש יותר פירוט. הטיעון הזה נראה לי קצת מניח את המבוקש ואינטואיטיבית אני לא קונה אותו. יש פה הרבה מידע חסר. עוד דברים שעלו לי לראש בקריאת המאמר: נגיד שלצורך העניין אנחנו מניחים שיש משהו שהוא קוואליה לא פיזיקלית כי על זה בנוי הטיעון. זה ברור שהזומבי לא יכול לתהות על ההבדל בין הקוואליה שלו לבין התהליך הנוירופיזיולוגי, כי הרי אין לו קוואליה כזאת, אלא אם יש לו קונספט קוגניטיבי לשוני של קוואליה שיכול להיות מיוצג ברשת עצבית פיזיקלית. אם ככה, מה מונע מהתהיה בטענה הראשונה לנבוע מהתנגשות בין הקונספט של הקוואליה לבין הקונספט של תהליך קוגניטיבי נוירופיזיולוגי, שזה לכאורה מה שמתואר בטענה 3? הקוואליה עדיין נשארת בחוץ ככוח סיבתי במקרה הזה. ועדיין טענה 6 שאמורה להיות הטענה המוחצת של הטיעון לא ברורה מספיק. אם ייתכן קונספט של קוואליה שמשאיר אותה בחוץ מבחינה סיבתית (למשל במקרה של אפיפנומנליזם - שניהם נובעים מאותו תהליך פיזיקלי והקוואליה חסרת כוח סיבתי כשלעצמה), אז הזומבי יכול לכאורה לנסח קונספט של זומבי חדש שגם לו אין קוואליה וגם הוא מסוגל לתהות לגבי הקונספט שלה. אפשר להגיד כאן בתור התנגדות שאיך ייתכן זומבי שזהה פיזיקלית לאדם עם קוואליה אם מניחים שהקוואליה נובעת מתהליך פיזיקלי שקורה גם אצל הזומבי, אבל אני לא חושב שזה מסכן את חוסר האפקטיביות סיבתית של הקוואליה כי אפשר לומר שהזומבי שונה מאדם בעל קוואליה רק בזה שהתהליך הסיבתי שיוצר אצל האדם הרגיל קוואליה פגום אצלו והוא לא מסוגל לייצר אותה אבל כן לייצר קונספט שלה. בכלל כל הדיבור על תהליך פיזיקלי שיוצר משהו לא פיזיקלי נראה לי פגום וחסר מובן, אבל כיוון שזה הכרחי בשביל שנוכל לדבר על דואליזם שהוא לא הזוי לגמרי (למשל פראראלליזם) נניח את זה בצד לרגע. אם מישהו היה שואל אותי, אני חושב שבכלל נדרשת פילוסופיה חדשה כדי להתקדם עם בעיית התודעה כי כל נקודת המבט שלנו על העניין הזה לא מתאימה לצורך הפתרון שלו אם אחד כזה אפשרי בכלל.