חלק ראשון - פתיחה הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי 1. אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם 2. הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי 3. [ביאורי שמות] מאמר זה מטרתו הראשונית ביאור עניני שמות 4 שנאמרו בספרי הנבואה. מאותן השמות שמות משותפים, והבינום הסכלים לפי אחד העניינים אשר עליהם נאמר אותו השם המשותף. ומהם מושאלים והבינו גם אותם לפי העניין הראשון אשר הושאלו ממנו. ומהם מסופקים 5 פעמים אפשר לחשוב בהם שנאמרו מתוך אי הקפדה, ופעמים אפשר לחשוב בהם שהם משותפים. [למי מכוון המאמר] ואין הכוונה במאמר זה להבין את כולם להמון ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד מי שלא עיין אלא בידיעת התורה, כלומר: דיניה,6 כי מטרת*6 כל המאמר הזה, וכל שהוא מסוגו, הוא ידיעת התורה באמת. אלא מטרת המאמר הזה להעיר לאדם דתי, שכבר נקבע בלבו והושג בדעתו 7 אמיתת תורתנו, והוא שלם בדתו 8 ומידותיו, ועיין במדעי הפילוסופים וידע ענייניהם , ומשכו השכל האנושי והדריכו להעמידו במעונו 9, ועמדו בפניו 10 פשטי התורה, ומה שלא הצליח להבינו, או שהבין אותו מענייני השמות המשותפים או המושאלים או המסופקים 11, וישאר במבוכה והיסוס; 12 - או שיימשך אחר שכלו ויעזוב מה שידע מאותם השמות, 13 ויחשוב שעזב יסודות התורה; - או שיעמוד כפי מה שהבין מהם ולא ימשך אחר שכלו, ונמצא שפנה אחור משכלו ופירש ממנו, ויחשוב עם זאת שהוא הביא על עצמו נזק [ה] והפסד בדתו, וישאר עם אותם הדעות הדמיוניות תוך הרגשת צער ומועקה, ולא חדל להיות בכאב לב ומבוכה גדולה. [ביאור משלים סתומים] וכלל מאמר זה עניין אחר, והוא ביאור משלים סתומים מאוד שנאמרו בספרי הנביאים, ולא נתפרש שהם משל, אלא ייראה לסכל ולפתי 14 שהם כפשטם ואין להם עניין נסתר. וכאשר יתבונן בהם החכם באמת, ויבינם כפשטם, תהיה לו בכך מבוכה גדולה. וכאשר נבאר לו אותו המשל, או נעירהו שהוא משל, ימצא הדרך הנכון וינצל מאותה המבוכה. ולפיכך קראתי מאמר זה מורה הנבוכים. ואיני אומר שמאמר זה מיישב כל הספקות 15 למי שמבינו, אבל אני אומר שהוא מיישב רוב הספקות 15 והחמורות שבהן. ואל ידרוש ממני הנבון, ואל יתלה תקוותיו שבכל מקום שאזכיר עניין מסוים שאני אשלימנו, או אם התחלתי לבאר עניין משל מן המשלים שאני אסיים כל מה שנאמר באותו המשל, כי דבר זה אי אפשר לשום משכיל לעשותו בלשונו למי שהוא מדבר עמו 16, כל שכן לקובעו בספר, כדי שלא יהיה מטרה לכל סכל שחושבים עליו 17 שהוא חכם, שיירה חצי סכלותו כלפיו. וכבר בארנו בחיבורינו בהלכה 18 כללים מסוג זה והעירונו על עניינים רבים. והזכרנו בהם כי מעשה בראשית הם מדעי הטבע 19, ומעשה מרכבה הם מדעי האלוהות 20, ובארנו אמרם ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, מוסרין לו ראשי הפרקים 21, ולכן אל תבקש ממני כאן אלא ראשי הפרקים. ואפילו אותם ראשי הפרקים אינם במאמר זה לפי סדר, ולא ברציפות, אלא מפוזרים ומעורבים בעניינים אחרים ממה שאני חושב לבאר. כי מטרתי שיהו מושגי האמת 22 נוצצים מתוכם ושוב נעלמים, כדי שלא יהא נגד המטרה האלוהית, אשר לא יתכן לעשות נגדו, 23 שעשה את מושגי האמת השייכים להשגתו 24 נסתרים מהמון בני אדם, אמר סוד ה' ליריאיו 25. [גם עניני הטבע נסתרים] ודע, כי גם עניני הטבע אי אפשר ללמד בפירוש מקצת תחילותיהם כפי שהם. 26 וכבר ידעת אמרם ז"ל ולא במעשה בראשית בשניים. 27 ואם יבאר אדם כל אותם הדברים בספר, נמצא שכבר דרש לאלפי בני אדם. ולפיכך נאמרו גם עניינים אלה בספרי הנבואה במשלים, וגם חכמים ז"ל דברו בהם בחידות ומשלים, נהייה 28 בעקבות כתבי הקדש. לפי שהם דברים שיש בינם לבין מדעי האלוהות [ו] קשר גדול, וגם הם סודות מסודות המדע האלוהי. [תפיסות בני אדם את הסודות] ואל תחשוב שאותם הסודות הגדולים ידועים עד סופם ותכליתם לאחד מבני אדם, לא! אלא פעמים נוצץ 29 לנו האמת עד שנחשבהו יום, ומיד יעלימוהו החומרים וההרגלים 30 עד שנשוב בלילה אטום, קרוב למה 31 שהיינו בו בתחילה. והרי אנו דומין למי שהבריק לו הברק פעם אחר פעם והוא בלילה אפל מאוד. יש ממנו מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם, 32 עד שכאלו הוא ביאור תמידי בלי הפסק, ויהיה הלילה אצלו כיום. וזו היא מעלת גדול הנביאים, אשר נאמר לו ואתה פה עמוד עמדי 33, ונאמר בו כי קרן עור פניו וכו' 34. ומהם מי שהבריק לו פעם אחת בכל לילו, והיא מעלת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו.35 ומהם מי שיהיה בין הברקה להברקה הפסקות גדולות או קטנות 36. ומהם מי שלא הגיע למעלה שתואר אפלתו בברק, אלא בגוף מבהיק או כיוצא בו מן האבנים ודומיהן, שהם מאירים בחשכת הלילה. ואף גם אותו האור המועט הזורח עלינו 37 אינו תמידי, אלא נוצץ 29 ונעלם, כאלו הוא להט החרב המתהפכת 38. ולפי המצבים האלה משתנים מעלות השלמים. אבל אותם שלא ראו אור אף פעם אלא הם מגששים באפלתם והם אשר נאמר בהם: לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו 39,
