שושנת פלאים ברוכת אל פורחת לאיש ואיש. יש כל שנות חייו דורש לה יש מוצא אותה חיש. ובדרכי חיים נתע בם עד אם יומנו רד, כל פרח נפגוש נשאלה: "האת שושנתי? את?" ויש ערב-חורף נוגה בא, ואבלו שדמות בר. תתבונן, תבחין דרכך - שושנתך נקטפה כבר. אשרי האיש שנמצאה לו ובשעתו קטף זו ואוי לו לאיש לא הכיר בה בדרכי חייו הוא. טוב לו, לו כבה נרו בו, וכנפל ירד בור: הן דומה הוא לעיוור זה, שחשך בעדו אור. ויש ערב-חורף נוגה בא..
