תודה על הפודקאסט הכל-כך מעשיר ומפתיע, באמת שילוב של מראיין ומרואיין שמבהירים כל כך יפה את הנושא לגבי התפיסה ש"מותר" לקב"ה לברוא עולם שמחופש לעתיק , נזכרתי בספרו של אורי זוהר 'ובחרת בחיים', שבו הוא כותב, שתפאורת הבמה בסצנה הראשונה של הצגת תיאטרון, יכולה לכלול דירה עם רהיטים ישנים וקירות מתקלפים לבמאי יש מסר ודווקא ה'אנטיקה' הזאת משרתת את המסר כפי שיתברר בסוף ההצגה
נאמר בתנ"ך " מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תיפקדנו, ותחסרהו מעט מאלוהים".... אל תגזימו בהיבריס האנושי שצריך להשפילו. המשפט לעיל מתהילים מבטא את ההכרה הנכונה והמדוייקת. מצד אחד מוגבלות ומוות ומצד שני יכולות מדהימות הקרובות מאד ליכולת האלוהית. כי זה מה שהאל רצה כשברא את האדם. את הדואליות הזו. מספיק ללמוד וללמד את המשפט הזה לעומק ולא צריך לכתוב הררי ספרים על מקומו של האדם בבריאה
