אוףף.. אני אמנם לא מכיר את רענן אבל משום מה התחברתי כל כך לסיפור שלו.. ופשוט הדמעות לא פוסקות. גם אני עברתי תקופה לא קלה עם המעי הגס שכללה מספר ניתוחים בדיוק כשהייתי בגילו של רענן... וגם אני למדתי כמוהו בישיבה תיכונית ופספתי שנים טובות בבתי חולים.. כמובן שב"ה אני מרגיש הרבה יותר טוב ואחרי צבא.. חבל שרענן לא זכה לכך.. בכל יום בתפילה אני מתפלל לעילוי נשמתו ובספר תורה אני משתדל שיעשו לו השכבה.. מרגיש שאח שלא הכרתי הלך לעולמו.. ואני יודע מה זה לאבד אח, גם אחי הבכור ז"ל נהרג במסגרת שירותו הצבאי. רענן, נזכור אותך לעולמים.. תנצב"ה
