שאלנו את ההורים של מאור בוזגלו: למה אין כבר כוכבי כדורגל ישראלים? 

יצאתי מהכתבה שהילד אמר שיותר חשוב שננצח בארווויזיון מאשר שנעלה או ננצח את המונדיאל

המדינה צריכה להשקיע יותר כסף בשביל יותר מקצועיות

5:15 התשובה לשאלה שלכם למה בישראל רשומים רק 50,000 ובהונד וכו 500,000 זה כי רוב הקבוצות הנורמאליות רחוקות מהבית, והמשחקים בשבת. לא לכולם יש הורים, או רכבים, או יכולת לנסוע כל יום 50 דקות למגרש או למשחקי חוץ זה קשה.. אני פרשתי ממכבי חיפה לפני שנה בנוער בגלל שאני מנתניה ולא יכלתי להגיע כל שבת.. אם המשחקים היו בראשון המספרים היו לא רק מכפילים את עצמם אלא משלשים אפילו כי בואו נדבר תאכלס, תשוקה.. יש ,אהבה למשחק.. יש, כישרון.. יש, אנחנו לא פחות אוהבים כדורגל מברזיל או ארגנטינה או ספרד פשוט אין למדינה שלנו אמצעים, משחקים בשבת זה כמעט ובלתי אפשרי, אני משבת לשבת הייתי צריך לשכנע מחדש את ההורים להקפיץ אותי למגרש

רוצים מונדיאל? תתחילו להשקיע כסף. בלי כסף אנחנו לא יכולים לחלום על משהו רציני

יעקב בוזגלו צודק כשהוא אומר בישראל מלמדים לנצח לפני שמלמדים כדורגל .כשהיתי ילד היה לי כישרון ענק הלחץ הכריע אותי כל שבת לנצח ולא לטעות כשמלבישים את זה על ילדים קטנים הם כבר לא משחקים אותו הדבר בשכונה ובאימונים שיחקתי שונה מאשר בשבתות בליגה כי לא היתי בנוי פסיכולוגית ללחץ לא לטעות ולנצח

שהשוט התחלף לקטע שבו ויטלי עובד בשווארמה זה עשה לי צמרמורת, רציתי לבכות באותו רגע, איך יכול להיות שההתאחדות לכדורגל לא דואגת למשכורת נורמלית בשביל מאמן כזה טוב?

3:00 תקשיבו אני רציני שזה הילד הכי קוקסינל שראיתי בחיים שלי ואני לא צוחק

כי הילד "ענק" מי כבר יכול להיות יותר טוב ממנו? אפילו מראדונה מפרגן.אין ספק שהעולם זכה לראות את הג'ורדן של הכדורגל

1:55 בדיוק פעם לא הייתה טכנולוגיה כול כך מתקדמת ולא היה מה לעשות בבית אז ילדים פשוט היו לוקחים כדור קוראים לחברים שלהם מהחלון ויוצאים לשחק כדורגל מהבוקר עד שמחשיך.וככה בלי שהם אפילו היו שמים לב הם היו משפרים את הטכניקה זריזות והכול. פשוט כי הם היו כול היום עם הכדור. היום חח היום אתה תצא בחוץ המגרש היה ריק 24 שעות כי ילדים מעדיפים לשחק פורטנייט ולהיות במחשב כול הזמן.נכון שיש חוגי כדורגל וזה.. אבל זה בכלל לא מתקרב להרגשה של הרחוב שמשם הכול מתחיל. כאילו רק אני שם לב שמיום ליום התמימות והפשטות הולכת לה מן העולם והטכנולוגיה כבשה הכול עם כמה שהטכנולוגיה עזרה לנו היא גם הרסה אותנו.

יפה

הבעיות הן בקבוצות , הייתי שחקן לא רע ולא קיבלו אותי לקבוצה .. הפסד שלהם והנה סיבה לפחות שחקנים שלא מקבלים את ההיזדמנויות , הייתי יותר טוב שם מהרבה , הייתה לי בעיה של כושר וכאבה לי הרגל , המאמן קבע שאני לא מיתקבל ב3 אימונים. ואז שואלים למה אין הרבה שחקנים ? כי כל מאמן חושב שהוא אלוף כדורגל ומעיף ילדים גם עם כישרון וככה המספרים כל כך נמוכים

כוכבים ואלילים, את מי אתם מעריצים? ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-_GP13V6gOd4.html

עודד מכנס שחקן מדהים מראה עד כמה האחרים עצלנים

וואלה, בחרתם את עירוני א', ממש דוגמא מייצגת, זה הנוער שעצלן או העיתונאים?

פש מכנס גר באזור שגרתי בו עד לפני חודש ולא ידעתי אשכרה עמד ברחוב ששכרתי שם דירה אין על נתניה ועל מכבי נתניה אהבה לנצח אסי בוזגלו פעם שיחק אצלנו היה אחלה שחקן

3:06 איך אפשר להשוות ארוויזיון למונדיאל זה הרבה יותר כבוד לזכות במונדיאל

אני שחיין בחודש ההורים שלי היו משלמים 700 שקל כי אין כסף למועדונים ולספורט במדינה כי עדיף להשקיע בכיס של ביבי

כי היום ההורים רוצים שילדים שלהם ישקיעו בלימודים

2:59 בבקשה תגיד לי שאתה צוחק

שמשפחת בוזגלו תישחרר אותנו כבר די נימאס כולה 4 כושלים ואחד חצי מצליח

מאור שחקן מעולה עלה והצלח

אני בעיקר חושב שאם היו מביאים היזדמנות לדתיים אז זה היה ממש שונה

עודד מכנס מדהים צנוע מנטש חכם איפה הוא ואיפה הדור הזה,,,

אנחנו בקושי עלינו למונדיאל כשהיינו במסגרת של אסיה. עכשיו כשאנחנו משחקים במסגרת של אירופה נראה לכם נעלה??😂😂

תחשבו ככה אם נשקיע יותר בכדורגל נשקיע פחות במה שחשוב למדינה

חחחח מצאתם את מי לשאול!!

עודד מכנס המלך , הייתי בחוג שלו(יש קטע שרואים אותו מאמן אז זה אותו חוג) והיום אני בקבוצה מקצועית,הוא גם איש מאוד נחמד וגם שחקן עבר מהגדולים שהיו פה

ככה

7:13 זה היה המגרש ברחובות

הקשבה מחברת למה חשוב לאדם שיקשיבו לו? איך מקשיבים בצורה שמעמיקה את הקשר? מהי הטעות העיקרית שאנחנו עושים כשמישהו מנסה לדבר איתנו? על הקשבה מחברת, בדרך למציאות משופרת. לכל אדם יש כבוד עצמי, גאווה, רצון שיעריכו אותו, יתחשבו בו, ולכן אנשים דואגים מאוד לכך שיקשיבו למה שהם אומרים. תמיד נראה להם שדבריהם חשובים, מעניינים, רלבנטיים, יכולים להיטיב עם כולם, ולא משנה באיזה עניין מדובר. הגורמים שמפריעים לנו להקשיב לאחרים הם רבים ומגוונים, יכול להיות שהאישיות שלהם מדכאת אותנו, יכול להיות שאנחנו נמצאים באיזה מצב פנימי, טרודים בכל מיני מחשבות ועניינים פרטיים משלנו, וכהנה וכהנה. איך שלא יהיה, אם אני רוצה להתקרב למישהו מסוים, עליי להקשיב לו בצורה מיוחדת שנקראת הקשבה מחברת. המאפיין העיקרי של הקשבה מחברת הוא להראות לאדם שמולי שהוא מאוד חשוב לי, שאני רוצה להיות בקשר איתו. בהתאם לזאת, כשהוא ידבר ואני אקשיב, אני אתעניין בדבריו, אשאל שאלות, אביע את דעתי שלי אם הוא ירצה לשמוע, וכדומה. יש מצבים שבהם אני יכול לבוא למישהו ולומר: "שמעתי שאמרת משהו מאוד מעניין, אבל לא כל כך הבנתי את הדבר. אשמח מאוד אם אוכל לשמוע ממך שוב, במה בדיוק היה מדובר". אם אותו אדם ירגיש שהוא חשוב לי, הוא יתמלא בחשיבות עצמית. סביר להניח שגם הוא יתייחס אליי חזרה בכבוד, כי בזה הוא בעצם ירומם את עצמו, דרכי. ועכשיו נתבונן בדוגמאות להקשבה מחברת, במצבים שונים בחיים. נאמר שאישה עסוקה באלף ואחד עניינים, והבן שלה מנסה לדבר איתה על משהו. הוא מגיע אליה למטבח, והיא אומרת: "תעשה לי טובה מותק, לא עכשיו". כולנו יודעים שזהו טבע הדברים, ואולי גם אחר כך היא תהיה עסוקה עד מעל הראש. לכן, מה שמומלץ לאותה אימא לעשות במצב כזה, אם אפשר, הוא להזמין את הילד להצטרף אליה במה שהיא עושה, ותוך כדי זה לספר לה את מה שהוא רצה. הרגש שהיא צריכה לשדר לו כדי שההקשבה תהיה מחברת, זה שהיא מצידה הייתה מוכנה לעזוב הכול ולהקשיב לו כמה שרק אפשר, אבל מה לעשות, בחיים יש לפעמים אילוצים שגדולים ממנה. סיטואציה נוספת: יש מצבים שאנחנו צריכים שמישהו יקשיב לנו, ישמע את אשר על ליבנו. אנחנו מגיעים לאנשים שקרובים לנו, מתחילים לשתף אותם ברגשות שלנו, אבל לפני שהספקנו להשלים שני משפטים, הם כבר קוטעים אותנו באמירה: "קלטתי אותך לגמרי, בוא תקשיב מה אני מציע לך לעשות". אולי יש להם פתרון, ואולי הוא אפילו טוב, אבל את הצורך שלנו באוזן קשבת הם לא מילאו. למה זה קורה? איפה הפספוס? העניין הוא שאנשים מכוונים בדרך כלל לתוצאה, ופחות שמים לב לאיכות הקשר. הרבה פעמים מישהו בא לדבר איתנו על איזה עניין רק כדי שניתן לו תשומת לב, שנעמיק את הקשר שלנו איתו, אבל אנחנו ממוקדי פתרונות. לכן, בהקשבה מחברת חשוב לתת תשומת לב לא רק לנושא שעליו מדובר, אלא לפני ואחרי הכול לאיכות ההתקשרות הפנימית. עלינו להראות למי שאנו מקשיבים לו שאנחנו מעוניינים בקשר עימו, שהוא יקר וחשוב לנו, שאנחנו מתפעלים ממנו. נעים לנו להיות לצידו, ללמוד ממנו, להתרשם מדבריו, ובכלל ממנו כאישיות, כאדם מיוחד. תובנה אחרונה לסיום, למיטיבי לכת. במבט אבולוציוני על נושא ההקשבה המחברת אפשר לומר כך: מצד הטבע, כל אדם אגואיסט, אבל כולנו כאחד נמצאים בתוך איזו בועה, מערכת הטבע, שמלאה בכוח מחבר של אהבה ונתינה טהורה. אם ננסה להקשיב יחד לכוח הזה, שבתוכו אנחנו קיימים, נתחיל לשמוע דברים נעלים, והחיבורים בינינו ואליו יהיו פשוט מדהימים.

אני היתי פה!!!!!

תראו מאמנים בארץ מה זה? סתם מתנשאים שלא לוקחים אחריות על הפסדים וככה כשהם לא לוקחים אחריות, הם לא לומדים למשחק הבא, מאשימים את השחקן שנתן פס רע ומביאים שחקן חדש. הבעיה אולי הכי גדולה היא שהם חושבים על טכניקה ולא על טקטיקה. המשפט שכל המאמנים בארץ אומרים כל הזמן הוא: "תוריד את הגוף כשאתה בועט". מה ששחקנים צריכים לעשות זה לאמן את עצמם ואת הטכניקה שלהם. זה התפקיד שלהם. לא של המאמנים, ועובדה שכל כך הרבה מהמאמנים בארץ הם היו שחקנים בעבר והם נבחרו לתפקיד בגלל שפעם הם היו שחקנים טובים.

כתבה יפה, רק שזה לא נכון שאין כוכבי כדורגל ישראלים

אומרים דברים נכונים בכתבה אבל חשוב לזכור, האוכלוסייה שמשחקת כדורגל זה אותם ילדים שרואים את האחים הגדולים שלהם יושבים ומעשנים נרגילה בערב שישי, אז מאיפה בדיוק נראה לכם הם לומדים לא להשקיע?

.......

בומבה

הכיתה שלו זה מה שהוא3:02

...................

לכם

8:11 אנחנו ניצחנו אותכם

אין השגיות כי הכסף מנותב לא נכון איך זה יכול להיות שמדינות כמו יוון, קרואטיה ושווייץ עם בערך אותו מספר אוכלוסייה עוברים אותנו בקלות?? יש כסף והרבה בממשלה אבל השחיטות מנתבת אותו למקומות לא נכונים

מי ישמע איזה כוכב הבן הנעל בית שלהם

יעקב בוזגלו סתם מתלהב שיש לו כמה בנים כדורגלנים חושב הם הכי טובים בעולם

מי שאוהב את משפחת בוזגלו שייתן בלייק המטרה 50 לייקים.

להיות קיבצוניק זה התשובה להכל

אתה הולך לעירוני א בתא מה ציפית שיגידו

אמר דבר יפה השכל משחק לא הרגליים

זה כי משחקים בשבת ורוב ההורים הדתיים לא רוצים שהילדים שלהם ישחקו בשבת

שטויות מקבלים הרבה כסף וכושר להמשך החיים ובריאות

עודד מכנס שכן שלי

זה לא נכון בכלל ספורט כדורגל זה סיבולת לב ריאה הכי חשוב בעולם מלימודים ושירה ואני אוהב שירה ומנגן בגיטרה אני אומר סיבולת זה הכי חשוב להכל

זה לא קל שמשחקים יש בשבת אני דתי וכשהייתי בקבוצה היה קשה להגיע ממגרש למגרש אבל הגעתי למצב שאני פרשתי וחבר שלי הדתי גם כן נאלץ לחלל שבת בשביל להמשיך לשחק בקבוצה

סמכות הורית, הדור הבא עד לפני מספר דורות הכול היה ברור, אבא אמר משהו, אימא אמרה את דברה, וזהו, נגמר הסיפור. מתישהו החלה להתפוגג המסגרת היציבה, וכתוצאה מכך גדל היום דור שמתקשה לקחת החלטות, עם דימוי עצמי נמוך, בלי ביטחון, ועוד הרבה בעיות. מה יוכל להחזיר את הסמכות להורים, לאפשר להם לסייע לילדים להתפתח טוב? ראשית כדאי להפנים שהעולם השתנה. מה שיהיה, הוא לא מה שהיה. לאורך ההיסטוריה קצב השינויים בין דורות היה איטי למדי, העולם שבו חיו ההורים היה די דומה לעולם שאליו נכנסו הילדים. לכן הורים היו יכולים לכוון את ילדיהם, להכין אותם לחיים, ומכאן נבעה סמכותם. בשנים האחרונות קצב השינויים מסחרר. כדור הארץ הפך לכפר גלובלי, טכנולוגיות מתקדמות שינו הרגלי חיים, התרבות נעשתה בינלאומית, אנשים עוברים בין מדינות כמו בין ערים. במציאות דינמית כזו, ההורים נראים לילדים כמו דינוזאורים. לא עומדים בקצב, לא מסתגלים לשינויים. 'העתיקים האלה אלה יגידו לי מה לעשות בחיים? מה הם בכלל מבינים?!'. במצב כזה אין מה לחלום על סמכות הורית, וכל ניסיון להשיג אותה בכוח יסתיים במפח נפש. מה שכן כדאי לעשות הוא לשאול את עצמנו מה נוכל לספק לילדים, כדי שירגישו תועלת מאיתנו בתנאים המשתנים. בסופו של דבר נגלה שיש דבר אחד שחסר היום לכולם, לילדים, לצעירים ולמבוגרים. גישה אינטגרלית לחיים. במה מדובר? העולם נעשה אינטגרלי, מקושר, מחובר, אבל אנחנו כבני אדם עדיין תקועים עם תוכנת הפעלה ישנה. אישית. פרטית. אגואיסטית. אם נשדרג לתוכנת הפעלה אינטגרלית, כלומר נרכוש גישה חדשה לעצמנו, לזולת ולסביבה, הרי שאז נזכה להצלחות מרמה אחרת לגמרי וגם יהיה לנו מה למסור לדור הבא. הם ירגישו שאנחנו יודעים לקרוא את מפת העולם המקושר, וכפועל יוצא יבואו הכבוד, ההקשבה והסמכות ההורית. השיטה האינטגרלית מלמדת לעשות זאת, ואם נלמד אותה בעצמנו נוכל אחר כך גם להביא אותה הביתה, אל הילדים. בגדול, שיטה זו מסבירה שהכוחות האבולוציוניים מקדמים אותנו לקראת חיבור משלים והרמוניה בין כולם לכולם. כמו שכל הטבע מאוחד, הדומם, הצומח והחי מקושרים למערכת אינטגרלית אחת, כמו איברים בגוף האדם, כך צריכים ללמוד לתפקד גם אנחנו, כל בני האדם. ככל שנקדים לתפוס שזו מגמת ההתפתחות, כך נוכל לגלוש על הגל במקום להתרסק תחתיו. גישה אינטגרלית לחיים משמעה לבנות בכל מקום שבו אנחנו נמצאים יחסים של ידידות, התחשבות, השלמה, הדדיות, חיבורים טובים. לארגן סביבה שבה כולם ירגישו שווים, חשובים, רצויים, אהובים, בטוחים. מי שיפתח יכולת לחשוב ולפעול בגישה כזו, יזכה מכאן ואילך למקסימום רווחים ומינימום הפסדים. איך נביא את הגישה האינטגרלית הביתה? לא על ידי הטפות מוסר, גם לא על ידי נאומים מייגעים. מה כן? דוגמאות טובות, סדנאות חיבור משפחתיות שבהן נברר כל מיני דברים, וכן תרגילי קשר מיוחדים נושאי פרסים. מטרת התהליך היא שכל אחד יפתח הסתכלות אינטגרלית על עצמו, על היחס שלו לאחרים, על כל דבר ועניין. מה שנרכוש במעבדה הביתית הזו, יסייע לנו להצליח בכל מקום בחיים. לצורך המחשה, נניח שנקלענו במשפחה לאיזה מצב עצבים כללי. התחושה היא שאף פעם לא נוכל להגיע לעמק השווה, לאיזשהו חיבור חיובי. אנחנו כהורים נבקש שכל אחד ירשום לעצמו כמה דברים שמהם הוא לא מרוצה, ואז נעשה סבב של הצגת טענות. בשלב הבא, כמו בחוג תיאטרון, נשחק מצב אחר לחלוטין. ניתן ידיים זה לזה, ונתחיל לדבר בשבחם של בני המשפחה. כל אחד בתורו יחמיא לאחרים, יספר על משהו טוב שהם עשו עבורו ועד כמה הוא מודה להם על כך. זה לא קל, ודאי, אבל אנחנו נתאמץ. אחר כך ננסה לבקר את עצמנו, להבין מהדברים שהעלנו בסבב הראשון ובסבב השני, מתי אנחנו מרגישים שלא בנוח ומתי כיף לנו ונעים. תובנות שיכולות לעלות הן למשל שאנחנו אוהבים שמשרתים אותנו, ולא אוהבים שמגבילים אותנו. כזה הוא טבעו האגואיסטי של האדם, וחשוב להכיר בזה. מכאן אפשר להתקדם לסדנה נוספת שבה נצייר לעצמנו את דמות האדם האינטגרלי, אדם שרוצה שכולם סביבו ירגישו בנוח. כמה טוב היה אילו היינו מוקפים בכאלה אנשים? אז אולי נסכם על תרגיל משפחתי לשבוע ימים: ננסה כולנו להיות כאלה, נוחים לאחרים, לדאוג לזה שכולם סביבנו ירגישו נעים. נסכם על פרס גדול שנקבל אם נצליח בתרגיל, משהו שאנחנו מאוד אוהבים. במשך השבוע נחזק זה את זה, ניתן דוגמה טובה של מאמץ להתעלות מעל הדחפים האגואיסטיים, ובאופן מלאכותי ממש נשתדל להתייחס יפה, לוותר, להתחשב באחרים. בתום השבוע נקבל את הפרס המיוחל, וגם ננסה לברר איך הרגשנו במשך השבוע ביחס למצב העצבים הקודם. מתרגיל לתרגיל נגלה שאפשר לחיות באווירה טובה, בחיבור, בהשלמה, ושזה הרבה יותר שווה מאשר מאבקים אינסופיים. אגב, אפשר לצרף לזה גם תחרות חיובית, שבה למשל נרשום כל פעם שנקבל דוגמה טובה ממישהו, והמנצח יהיה זה שבסיכומה של תקופה נתן הכי הרבה דוגמאות טובות לבני המשפחה. כך, בצורה הדרגתית, נבנה משפחה בעלת גישה אינטגרלית. ילד שיגדל בבית כזה, יבין את טבע האדם, יידע לזהות מה מניע אנשים, אל מי כדאי להתקרב וממי עדיף להתרחק, איך לבנות בכל מקום יחסים טובים. תהיה לו יכולת לנתח לעומק כל תופעה במציאות, והוא יקלוט ביתר קלות את הלימודים. התאמתו למגמת ההתפתחות הכוללת תביא אותו להצלחות ולהישגים. וכשהוא יראה שאנחנו מעניקים לו חכמת חיים, ביטחון עצמי ויכולת קבלת החלטות, אוזניו וליבו יהיו קשובים למה שאנחנו אומרים.

לא נעלה למונדיאל עד שהבן שלי יגדל ויפוך לכוכב ענק ‼️

אם כבר השאלה האמיתית זה למה כתבתם הפסיק

כי אנחנו לא משקיעים, זה למה.

מעורמלךךךךךךךךךךךךךךךךך עהולם טוב טוב טוב

ט

אחיקרר

לשכוח מהזיכרון אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך. אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה. האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים. עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות. זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר. אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות. השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם. כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.

יש מאה אלף ולא חמישים

שבני לם היום המאמן של נתניה😅

יאללה נתניה

2:58 גיי נולד .. האבא , תתכונן

בושה לאיסלנד יש 300000 אלך אנשים והם היו ב מואנדיל האחרון וישראל הם 9 מליון ו יצאו דאבור זהבי וסלמון השנה ו ביטון

זה הבעיה שההורים לא רוצים שישחקו כדורגל חינוך עלעק

יש פה רק 50000 כי הציבור הדתי לא יכול להשתתף כי משחקים בשבת

שויטלי יהיה מאמן הנבחרת בתכלס

בגלל שההורים לא דוחפים לכדורגל

10:07 💛🖤💎

אני יגיד לבם למה לא מצליחים בגלל הכדורגל בשבת יש המון ילדים דתיים מוכשרים שלא חולמים בגלל שמשחקים בשבת

לישראלים אין מספיק כישרון ומנטליות נכונה בשביל להגיע להישיגים אמיתיים בספורט.יש אחד כזה בעשור וזה לא מספיק בשביל לספק נבחרת טובה או ליגה שכיף לצפות בה(הפסקתי לראות כשגיליתי את הליגות האחרות בעולם,לפני 17 שנים בערך) אנחנו יהודיים ואנחנו לא טובים בספורט. אנחנו טובים בצבא ובללכת מכות(וזה מסביר את ההישגים בגודו-ענף ספורט שלא מעניין אף אחד)

03:01 הוא צוחק ,כן?