האב שמת בשיר *מת אב ומת אלול* הוא לא רק חודש אב, אלא אבא ממשי שמתאבל על בנו. שלושה אבות שמאות שנים מפרידות ביניהם חברו יחד ליצירה המרטיטה הזאת. השיר *מת אב ומת אלול* נבחר כשיר האהוב ביותר של *צביקה פיק ז"ל,* הוא בוצע על ידי הכי הרבה זמרים וגם צביקה פיק העיד שזה השיר האהוב עליו. מילות הפתיחה של השיר חוברו על ידי רבי שמואל הנגיד כבר לפני אלף שנה. רבי שמואל הנגיד היה דמות יוצאת דופן בקורות העם היהודי- תלמיד חכם, משורר שעסק גם בשירי חולין, ושר הצבא של ממלכת ספרד המוסלמית. לצד פעילותו הציבורית הענפה נשא את יהדותו בגאון ועזר לקהילות יהודיות בכל רחבי העולם המוסלמי. אחד משירי החול שלו עוסק ביחס בין המצב הנפשי של האדם בימי הקיץ לבין מצבו הנפשי בימי החורף: ״מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם, גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם, בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם״. חודשי אב ואלול, החל מט"ו באב, הם החודשים השמחים ביותר בשנה העברית. לא היה בהם הפחד והיראה שמקובלים היום בעולם הישיבות. החל מט"ו באב- ובעיקר בימי אלול, האוויר נהיה קריר יותר, ניתן לצאת החוצה ומגיע החלק הנעים של הקיץ. בעת העתיקה כשקצב החיים היה חקלאי, השמחה הייתה רבה: בהרים בצרו את יבול הגפן בשירים ובשמחה גדולה, בגתות דרכו היוגבים את הענבים תוך כדי קריאות הידד קצובות (ירמיהו מח, לג), בעמקים גדדו תמרים מתוקים ועל שולחנות העם עלו פירות ומיני מתיקה שלא ראו כל יום. הטבע כולו התעורר לחיים אחרי ימי השרב הארוכים. חכמים אמרו על ימים אלו ש"לא היו ימים טובים לישראל [כימים שבין] חמישה עשר באב ליום הכיפורים". כלומר- חודשי אב- אלול ותחילת תשרי. אלו בדיוק שלושת החודשים השמחים אותם בחר רבי שמואל הנגיד, להנגיד עם חודשי החורף הקשים. אלף שנים יחלפו ומשורר עברי גדול אחר קם: נתן יונתן. בחודש תשרי, במלחמת יום הכיפורים, ממש ביום הכיפורים עצמו, איבד נתן יונתן את בנו ליאור שהיה מפקד מחלקת טנקים בתעלת סואץ. הוא נפל בשעות הראשונות של המלחמה. מות בנו השפיע עמוקות על נתן יונתן. מעט לאחר מותו הוא כתב את השיר "נאסף תשרי". הוא פותח במילותיו של שמואל הנגיד: *מת אב ומת אלול ומת חומם גם נאסף תשרי ומת עימם*. זה פתיח גאוני ומצמרר: הפעם האב שמת, הוא לא רק חודש אב, אלא גם האבא עצמו שמשהו בו מת יחד עם מות בנו במלחמה. וגם חודש תשרי שהיה חודש שמח, אבל בחודש זה נפל הבן- נאסף ומת יחד עם האב... מכאן, עוזב נתן יונתן את מילותיו של שמואל הנגיד וממשיך: *רק נשארה גחלת עמומה של אהבת הקיץ הגדומה*. אהבת הקיץ השמחה של הבן- גדומה. אין לה המשך. מכאן ממשיך יונתן ומתכתב עם דמויות תנכ"יות אודות הכאב, האובדן, החטא ויחסי הבן והאב. כמו שאול הוא יוצא למסע של חיפוש, אבל לא של אתונות אלא של בנו האבוד. במסע הוא לא מוצא תשובה צלולה אלא רק שאלות ועמימות: ״וילד זר הולך ותר כמו שאול את עקבותיו של אב ושל אלול ובעמום הוא מחפש את הצלול״. הוא עוסק בחטאי דמויות תנכ"יות אבל בין השורות עולה השאלה- במה חטא נער צעיר זה? דבר זה עולה מההקבלה לחטאו של יונתן בן שאול שטעם מיערת הדבש בשדה באמצע המלחמה, חטא שהפך למעשה להצלת העם על ידי יונתן בן שאול! הזהו חטא?! בסוף המסע, נתן יונתן נותר ללא תשובות לשאלותיו: "לך ילד לך, אולי בסוף המערב בין ים ויבשה, בין אב לסתיו, יאור שלך יאיר בין חטאיו". *צביקה פיק הלחין את השיר שהתחיל לכתוב שמואל הנגיד והמשיך לכתוב כעבור אלף שנים נתן יונתן* (מומלץ להאזין שוב לשיר בביצוע שלו לאחר ההיכרות עם השכבות של השיר). הלחן שלו לא פחות ממבריק: הוא פותח בדרמטיות כבדה בסגנון "ונתנה תוקף" הקשה, אבל בפזמון חוזר למלודיה שמחה יותר שמזכירה את השמחה הגדולה שיש בימי חודשי אב- אלול ותשרי, החודשים השמחים ביותר בשנה היהודית. ונאסף צביקה פיק אל עמיו בחודש אב. יהיו הדברים לזכרו.
אדם עדין ומדהים , אפילו שולי לא מצליח לעכל את הפשיטות והתמימות של צביקה ז"ל , וזה מדהים ומרגש לצפות בענק הזה והוא כל כך פשוט ונחמד. ממש לשמוע ולהתרגש..
הנוכחות המוזיקאלית של צביקה היתה מדהימה. נוכחות מיוחדת שלא תמיד השתקפה בביצועים הרגילים שלו ובתוכניות שהשתתף בהן. ואת זה שולי פספס. היה בשירה הפשוטה הזו עם הפסנתר והקול שלו משהו מיוחד - הרבה יותר מקצה חוט לנפש של צביקה. ביצועים מקסימים. על זה יזכר הראיון.
אחלה צביקה ז״ל זיכרון שלי כנער צביקה היה מגיע לשחק איתנו כדורגל ביהוד פעם בשבוע בית ספר הרצל היה תמיד מתייחס אלינו כאילו הוא לא מפורסם,זה הפשטות של צביקה וחוגג כל גול בטרוף היה טוב כאדם לפני כל אדם
איזה גדול צביקה, דיוה אמיתית. השיר נכתב עליו ❤️ שולי לא התחיל טוב עם צביקה, כששאל על הבגדים, זה לא מכבד אף אחד מהצדדים, אבל צביקה לא פראייר, עושה לכולם בית ספר. יש בו אצילות, מקצועיות, אין בו חרטא, נאמן לעצמו ולמה שהוא עושה. יוצר ענק. כמה שצביקה שכביכול קר ומרוחק הלחנים שלו משמימים ונוגעים בלב. אבידה גדולה. יהי זכרו ברוך🕯️
גם אני ממש לא אהבתי את ההתייחסות של רנד לצביקה. כמארח ומראיין הוא הראה יחס מזלזל ומתנשא. גם השאלות שלו היו טפשיות. צביקה היה ממש ג׳נטלמן. איזה גאון מוזיקלי. אמן בחסד עליון. יהי זיכרו ברוך. .
צביקה פיק ענק מוזיקלי שלא קיבל פרגון מהתקשורת כמובן מי שלא בא להם טוב בעיניים בשבילם אבל צביקה כמו צביקה לא ספר אותם כישרון מוזיקלי ענק מנגן נדמה לי על 10 כלי נגינה ולבסוף האמת ניצחה צביקה פיק זמר ענק בשנות השבעים עשה וכאמור עשה את הקאמבק שלו...
היה נהדר בסופו של דבר, הפשטות של צביקה כובשת, ושולי אדם מרתק לכשעצמו..וזכינו לשמוע ארבעה שירים!! שזה המון לתכנית ראיונות. 'שושנת פלאים' אחד השירים שתמיד אהבתי ותמיד יהיה לו אצלי מקום בלב.. תודה לצביקה על כל השירים היפים שהשאיר ..
דוקא צביקה פיק עצמו היה בראיון ישיר פשוט רצה לספר על למה לא מסוגל לשיר על במות את השיר אלף נשיקות ..והועבר לנושא אחר ..סהכ מדובר באיש שהיה קצת מופנם ופשוט כמו אריק איינשטיין ונראה היה שהיה בו עצב רב בהמשך כשהבין ששולי חשש ממנו הוא הוביל את השיחה על החזרה בתשובה שכל כך רצה לדבר על זה .. ואיפשר לשולי להצטרף לשיר איתו צביקה פיק ז"ל תודה לך שהורדת אליינו ניצוצות של קדושה יש דברים נסתרים לעולם לא נדע
תוכנית מרגשת ומציגה הרבה כנות לא תמיד הכל זורם מהתחלה כדי לבנות תקשורת טובה אפילו לראיון פשוט צריך לעבור תהליך כדי להגיע לחיבור אמיתי שולי מקסים וצביקה מיוחד ז" ל
שולי בכלל לא מקצועי. האולפן היה עלוב ומבולגן. הקינאה שלו מצביקה פיק היתה שקופה. צביקה פיק הוא בליגה אחרת משולי. הציניות של שולי כמראיין ומארח היתה דוחה. האגנדה שלו היתה ברורה.
תוכנית מדהימה על שני גאונים. שמחוברים אל מעייני היצירה ואל הפנימיות של עצמם בצורה שונה, לעתים גם הפוכה.. שולי עשה טעות שפתח ושאל על הבגדים. זה הסוד הכי שמור של צביקה שאולי גם הוא לא מודע לו. גם ייתכן שצביקה בעומקים הפנימיים שלו מחובר אל שולי, אבל דווקא משום כך מתבייש או לא רוצה להיחשף. אני אוהבת את צביקה פיק, כמה מקורי וזורם מבחינתו ליטול את תפקיד המראיין לעצמו, כאילו אין סדר בעולם וגם לא חוק. מבחינות מסוימות, זה שהוא שיחק אותה טבעי דווקא מעלה לו נקודות אצלי. גם ייתכן שהמבט החודרני אף כי האבהי, של שולי לא מתאים לו. צבירה פיק נפגש עם אלוהים במסתרי הלב כשהשעון כמעט עומד מלכת. צביקה, רפואה שלמה. מאחלת לעצמי לרוץ להופעה שלך כשתבריא. אתה אפוף סוד ובדרך זו מחייה עולמות.
הוא תותח על, זמר בחסד , כותב מוכשר , חכם מאוד !!! אין דברים כאלה..וגם ובעל חוש הומור סרקסטי מפותח , מה עוד נגיד ..או כן ..פרפקסיוניסט.. זה לפעמים מעליב , אבל לא אנשים עם אשיות מדהימה כמו של שולי . הוא השכיל לעשות מזה מטעמים . כבוד.
שולי איש מרתק אני יכול להקשיב לו כל היום,באמת הוא איש שמנסה לגשר ולא לפלג.אפשר לראות שהיה לו קשה עם ״המאסטרו״ אבל הוא לא ויתר ושמר על קור רוח וכיבד אותו למרות הזלזול וההתנשאות.פשוט איש משכמו ומעלה.
@@ruthfriedman539 יש מצב שהיתפתחה ביניהם מלחמת אגו. שני ׳אלפה מייל׳ מתקשרים. צבי ממקום של אינסטינקט, מהבטן, ושולי ממקום של ׳עומק רוחני׳... שולי אומר ׳כנראה שצביקה קלט שאיבדתי סבלנות וזה החטא שלי׳.
אתם מרתקים צביקה יקר הקדשתי לך היום הרבה מזמני. לזכר הכאב שאתה לא איתנו פה יותר. שולי להבדיל לא היה רע ביכלל להיות ליד צביקה. הוא פשוט אמן ברמה כזאת שלא יכל להציג את עצמו שונה. העיקר שהכול נגמר בטוב אדות לגדולה שלך. בחיים צריך רסן ולחשוב שאתה זה לא הוא. וגם ההפך. הוא זה לא אתה.
שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
וואו, זה מדהים. יש כזה דבר שנקרא סחנ"ש (שיחת נפש), וצביקה ממש לא מבין 'סחנשית' (לא ברור לי ממש למה, זה נראה כאילו מוזר לו לדבר על הדברים האלה). האמת שזה נדיר, במיוחד לאמנים. בסופו של דבר תכנית נחמדה
הרגשה שלי : צביקה המאסטרו חיכה יותר מאיש דתי, שאלות אחרות ( לא הזה גיל, מי איפה אתה בא ), דיברו על בגדים ו אולי, בגדים דבקה של שולי , לא נוח לו. היה מעניין ממש, כל הכבוד לשניהם.
קצוות התכוונת , קצבאות זה בביטוח לאומי בעיקר יש גם בחברות הביטוח את זה בסכומים יותר גדולים , צביקה איש נחמד וחייכן לא איש עצוב בכלל גם שולי לכן יש חיבור , שצד אחד הוא עצוב או רגזן אי אפשר להתחבר , לימוד לחיים (ואני חרדי וחיפשתי בראיון את פן האמונה והמסורת בצביקה , הוא מכבד)
במילה אחת, רצה להישאר צעיר. מרגישים שהגיל עשה לו לא טוב.. קשה לראות את זה. אולי זה שאלה שאנחנו צריכים לשאול, איך מתבגרים בצורה נכונה ובעלת בטחון עצמי. שלא כל יום שעובר זה יום שאתה מסתכל במראה ורוצה לבכות. זה מה שהוא אמר במילים אחרות. השירים זה הבריחה שלו.
@@ruthfriedman539 לא משוכנע האם וכמה אני 'מבין' ב 'איך צריך להיראות ראיון?' אבל פשוט נהניתי מהראיון כפי שהוא ולכן השיחה עם המפיק (?) בהפוגה לא הייתה ברורה לי
מה אתה לא מבין? לא מעניין לו לקשקש על עצמו.הוא כל כולו בתוך היצירה ולא מעניין אותו שאלות על דברים גשמיים. אתה עם כיפה וזקן ועדיין נשארתה במקום נמוך של הגשמיות ולנסות להסיג ראיון נמוך.
שולי , לא ראיינת טוב את צביקה. לא היית מראיין טוב שלו. כל הזמן קטעת אותו דווקא כשהתחיל לומר דברים מעניינים. כאילו ניסית להכניס איזו אג'נדה שלך. תשאיר ראיונות לאשתך. שהיא תראיין. תראה הראיון של טיפקס.הוא יודע לתת מקום ולכבד.
