איזה אגואיסט אינטרסנט מי שאמר "איש איש באמונתו יחייה". אין דבר כזה אמונה אלא בבורא, במקור החיים,מקור השכל,מקור התודעה,מקור הרגש,שזה מקור הנפש הרוח חיים שאנחנו בפנים.!! והעיניים אומנם המצלמה הכי טובה בעולם. שנותנת לנו לראות את האדמה עד השמיים!! אבל העיניים במהותם הם חומר שקשור לגוף החומרי ולעולם החומרי הזה ויש להם אינספור קולטנים וקרן אור שפוגעת רק במציאות עולם החומר. והעיניים נותנות לנו לראות רק את זה וזה המבחן שלנו. ומי שזוכה לדעת את הבורא ולעבוד את הבורא? שאיו לו גוף בשר ודם חומרי וזה מה שעושה אותו בורא ורק בורא. כי לא חל עליו הגבולות של הגוף החומרי שזה: מרחב וזמן ששווה מהתחלה וסוף.... בקיצור מי שזוכה להכיר ולדעת את הבורא? זוכה לעבוד את הנשאר פשוט הנשאר. ולא את החומריות של העולם כסף,בתים,מכוניות וכו' שזה הולך כמו שזה בא!!!!
בול מה שחשבתי. למה זהות, המפלגה הליברלית הימנית היחידה פה לא נמצאת שם? לבנט יש שריונים, לכחול לבן יש מקומות מיוחדים ששמורים לנציגי עדות, כל אחד מחזיק בטריק שבו הוא יוצר נציגי ציבור שאולי לא היו נבחרים אילולא היו מחליטים להציב אותם ברשימה כמשוריינים. זהות לא משריינת, זהות בוחרת. כמו מפלגה ליברלית אמיתית, גם אם יהיה אצלנו ראש מפלגה נוצרי שנבחר ברוב, הוא עדיין ינהיג בלי קשר לדת. אותו דבר עם כל מועמד/ת שיבחרו במפלגה.
הבעיה הראשונית תמיד היא ההוא שיאמר משפט בסגנון "מי ש.... הוא נגד ערכי הציונות הדתית". כאילו אין פה מחלוקת על מה הם ערכי הציונות הדתית וכאילו שלמישהו יש בעלות עליהם
בשביל הבורא זה לא יהיה בעיה. כמו שהוא הוציא את אבות העם היהודי לפני אלפי שנים מעבדות בפרך אצל פרעה ומשרתיו על ידי עשר מכות מעל הטבע.. הבורא הוא מעל הטבע, מעל החומר, מעל העולם, מעל כל מרחב וזמן והתחלה וסוף, לא חל עליו שוב גבול והוא מעל ומעבר לכל השגה של השכל במחשבות,מילים,מעשים, כי לכל אלה יש גבול מסוים והוא מעבר לכל גבול!!! הוא מקור הנפש מקור החיים מקור השכל ומקור הרגש.. ומקור כל מה שאנחנו יכולים לחשוב ולתאר והוא מעבר לכל דמיון כי לדמיון יש גבול והוא חייב להגדיר משהו שזה אומר להגביל אותו ולהכניס אותו לתוך משבצת ותבנית! אי אפשר לא לתפוס אותו לגמרי ולא לבצע בו בדיקות מדעיות עם כלים חומריים של העולם הזה!!!
Avraham Yeuda אז שחרר אותנו מהרבנים שלך, לך אתה לרבנים ואנחנו נחייה במדינה דמוקרטית יהודית וחופשית. אני מבסוט שזה לעולם לא יקרה אז הכל טוב, אני מדבר על המשפטי תורה האידיוטים האלה.
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש. גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר. אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה. לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון. תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו. אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור. המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל. הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית? כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם. לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
אתה פשוט מפגר. הפוליגמיה(ריבוי נשים) נאסרה רק בתקופת הראשונים במאה ה11, ע"י רבינו גרשום (כדי שתבין: זה כמעט 2000 שנה אחרי שלמה (שהוא יותר קרוב מדוד כי הוא הבן שלו ויותר קרוב מיעקב כי הוא צאצא שלו) ומה אתה משווה בין רמטכל בין 50 לרב בין 80. חוץ מזה שבניגוד לגנץ, לרב אין טלפרומפטר לקרוא ממנו. נראה אותך בגיל שמונים ומשהו עומד ככה ומדבר שוטף, חוץ מזה הוא לא מגמגם הוא פשוט התרגש.
