בדיוק מהתקופה שגרתי בישראל, 1988-1989.אני יהודי אמריקאי מניו יורק, הייתי מתנדב בקיבוץ בדרום, בן 18, אחרי שסיימתי תיכון לא רציתי ללמוד באוניברסיטה, ודחיתי את זה שנה והתלבטתי אם לעלות לארץ. אחותי הגדולה למדה אז באוניברסיטת ת"א והייתי מגיע פעם או פעמיים מהקיבוץ לבקר אותה ולבלות. הספקתי לבקר בארץ כמה פעמים מאז הימים ההם, אבל זאת התל אביב שנשארת איתי.
ВЕЧНО ВЕСЕННИЙ ПРЕКРАСНЫЙ ТЕЛЬ- АВИВ , С МНОЖЕСТВЕННЫМИ КАФЕШКАМИ , МАГАЗИНЧИКАМИ И ОГРОМНЫМИ ДЕРЕВЬЯМИ , ПОД СЕНЬЮ КОТОРЫХ МОЖНО ОТДОХНУТЬ ОТ ЖАРЫ .Уютный и веселый город , разношерстный и необычный , где кипит жизнь !!!💖💃😍
מדהים פשוט מדהים. בסך הכל 30 שנה וזה עולם שונה לחלוטין. עולם פשוט בלי פלאפונים, הרבה פחות אנשים, ולצד זאת גם דברים רעים, הכל מלוכלך ורועש, אנשים הרבה פחות מתורבתים, יותר שמרנים. זה עולם ומלואו ומי שאוהב נוסטלגיה והיסטוריה צופה בקטעי וידאו האלו ורק מתמוגג. תודה רבה מאיר מנדלסון!
בשנות השמונים לא היה בית ספר לקולנוע באופן מסודר . הצלמים היו לוקחים מצלמה ועושים מזה סלט בסרטים שלהם, שלא בהכרח קשור לנושא . המצלמה הדיגיטלית הראשונה ! חחחחחחח
ניתן להניח שכוונתך לבית האופרה הישן, שעתיד היה להיהרס בדיוק בתקופה ההיא לטובת מגדל האופרה שהוקם בתחילת שנות ה-90. יתכן שבית האופרה כבר היה הרוס לגמרי באותה שנה (1989) ולכן הצלם לא התמקד בו
