תפילת התוקע לפי מנהג תימן קורא אדיר ושדי 

הַמֶּלֶךְ ה', רוּם וְתַחַת קונֶה.
הַגְדִּילוּ אֱמוּנַי, בְּנעַם שִׁיר וּמַעֲנֶה:
בחצוצרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' שַׁוְעָתִי הַקְשִׁיבָה.
וְכִימֵי קֶדֶם בֵּיתְךָ הָשִׁיבָה.
וְהֵיכַל קָדְשֶׁךָ מְהֵרָה יִבָּנֶה.
בחצוצרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' פּותֵחַ סְפָרִים.
לַצַּדִּיקִים וּבֵינונִים. וּרְשָׁעִים גְּמוּרִים.
וְעִם יְשָׁרִים וּבָרִים. עַם זוּ יִמָּנֶה.
בחצוצרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' רְעֵה עַם לא אַלְמָן.
וְקַיֵּם לָהֶם דְּבָרְךָ הַנֶּאֱמָן.
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה.
בַּחֲצוצְרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' יושֵׁב בַּמָּרום הַבִּיטָה וּרְאֵה.
עַם נִשְׁאַר עָרם וְנִכְאֶה.
וּבָזוּז וְשָׁסוּי תַּחַת יַד מְעַנֶּה.
בחצוצרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' חִישׁ נָא מִלַּחֲדל.
וְהָיָה בַּיּום הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁופָר גָּדול.
לְקַבֵּץ עַמְּךָ מִכָּל עִיר וּמִגְדּול.
וְעוד תַּעֲבורְנָה הַצּאן עַל יְדֵי מונֶה.
בחצוצרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' דְּרַשְׁנוּךָ בְּיום צָרָה.
בִּמְרִירוּת לִבֵּנוּ כְּאִשָּׁה מְצֵרָה.
יָדְךָ מֵהושִׁיעַ הֵן לא קָצְרָה.
מַהֵר לְגָאֳלֵנוּ וּבְקִרְבֵּנוּ תַחֲנֶה.
בחצוצרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' הוד וְהָדָר פָּעֳלו.
סְלַח לְחַטַּאת עַמְּךָ וּפָעֳלו.
וְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת כּבֶד עֻלּו.
אֲשֶׁר הִכְבִּיד אויֵב וְשׂונֵא.
בַּחֲצוצְרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' הַסְכֵּת שַׁוְעַת עַמֶּךָ.
דּופְקִים הַיּום דְּלָתֶיךָ.
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה.
בַּחֲצוצְרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
הַמֶּלֶךְ ה' כָּתְבֵנוּ לְחַיִּים.
כְּדַת הַצַּדִּיקִים. הַכְּתוּבִים לְחַיִּים.
וְזֶה יִכְתּב יָדו לה'.
וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.
בַּחֲצוצְרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי.
תפילת התוקע לפני התקיעות (נוסח עדת תימן ב"תיכלאל")
רבונו של-עולם, בניך, בני רחומיך, שמו פניהם לנגדך ובטחו על רוב חסדיך ושמוני שליח לתקע שופר לפניך, כדי שתזכור להם זכות אברהם אבינו ותפלתו בהר המוריה, וזכות יעקב אבינו, עליו השלום, ותמימותו, אשר התהלך לפניך באמת ובלבב שלם, וזכות יצחק אבינו, עליו השלום, ועקידתו שנעקד על גבי המזבח, ותעמוד מכסא דין ותשב על כסא רחמים עליהם, כדבר שנאמר: "עלה אלוהים בתרועה ד' בקול שופר". ואני יודע בעצמי שאיני כדאי לבקש על עצמי וכל שכן על אחרים, וכל שכן כי אין בי לא דעת ולא תבונה לכוון כוונת התקיעות וצרוף שמותיך הקדושים וכל היחודים וזווגי מידות העליונות ומיתוק הדינים, קשים ורפים, הראויים לבוא על ידיהם. אבל בטחתי ברחמיך הרבים וידעתי כי לא תביישני, כי לתקן שלחוני ולא לעוות. ואתה בטובך תעורר רחמיך. "ויהי נעם ד' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".
אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וזכרו בוראכם וחזרו בתשובה. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.
יהי רצון מלפניך, אלוהי המלך, אלוהי המשפט, שתקרע כל המסכים המבדילים בינך ובין עמך ישראל, וגם כל המשטינים והמקטרגים על עמך בית ישראל. ארוממך, אלוהי המלך, אלוהי המשפט, שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים.
ויאמר ששה פסוקים אלו שר"ת קרע שטן:
ק וֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי:
ראש דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים:
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב:
טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי:
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה' וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: