שיעור הקפות נקרא כך כי במהלכו החניך בקורס הטיס מקיף את השדה כדי שיוכל ללמוד איך נוחתים (בעיקר) וממריאים.
תבנית ההקפה בשדה תעופה מחולקת למספר צלעות:
* צלע אחרי ההמראה - בה טסים בכיוון שהוא ההמשך למסלול ההמראה.
* צלע צולבת Crosswind Leg - בה טסים ב 90 מעלות לכיוון הקודם.
* צלע עם הרוח Downwind Leg - בה טסים במקביל למסלול ההמראה, אבל ב 180 מעלות לכיוון הנחיתה המיועד.
* צלע בסיס Base Leg - בה טסים ב 90 מעלות לכיוון הנחיתה המיועד.
* צלע פיינל Final - טיסה והנמכה לכיוון המסלול, עד לנגיעה בו.
במהלך תרגולי הקפות, בדרך כלל לא עוצרים את המטוס לאחר כל נגיעה במסלול (כדי לחסוך זמן שידרש להסיע אותו מחדש לתחילת המסלול כדי להמריא), ובמקום זאת מבצעים תהליך שנקרא "הליכה סביב" או Go Aroung באנגלית. עם הנגיעה במסלול פותחים מחדש את המנוע לכוח מלא, מחזירים את המטוס לקונפיגורציית המראה, אוספים מהירות וממריאים מחדש.
שיעורי ההקפות נחשבים לחלק המאתגר ביותר בקורס הטיס האזרחי, ובמהלכם נדרש החניך להתמודד עם קצב העבודה המהיר שנדרש בהטסת מטוס, עם תנאים משתנים של רוח וראות, עם שמירת מרחק בטוח ממטוסים אחרים, שמירת התואי הנכון להקפה וביצוע שיטות העבודה המתאימות לכל אחת מהצלעות.
במהלך תרגול ההקפות, מתורגלים גם מצבי חרום שיכולים להתפתח תוך כדי התרגול, ועל החניך לדעת לטפל בהם נכון. בין מצבי החרום שאותם מתרגלים:
* כביית מנוע בצלע "עם הרוח"
* אש במנוע
* מדפים לא יורדים בגלל תקלה. (המדפים הם משטחים אוירודינמיים בכנפיים אשר משמשים אותנו, בהתאם לסוג המטוס, בהמראה ובנחיתה.
כאשר מגיע החניך לרמה המתאימה, על פי דעת מדריכו האישי, הוא נשלח בפעם הראשונה לטיסה סולו - טיסה בה רק הוא נמצא במטוס, והמדריך משגיח עליו ממגדל הפיקוח. בטיסת הסולו החניך מבצע רק הקפה יחידה סביב השדה, אבל את החוויה לא שוכחים כל החיים.
במהלך כל תרגולי הנחיתות וההמראות, נמצא החניך המתרגל בקשר אלחוטי עם מגדל הפיקוח של שדה התעופה. הצורך להשתמש בקשר מעלה עוד יותר את עומס העבודה המוטל על החניך ממילא, והוא חייב לחזור על כל ההוראות שהוא מקבל מהמגדל (Read Back) ולמלא אותן כפי שניתנו. המגדל ימסור לחניך בזמן ההקפה את מקומו בתור לנחיתה, את עוצמת וכיוון הרוח כאשר הוא יהיה בגישה למסלול, ויאשר לו לנחות או "לגעת" אם בכוונתו לבצע תרגול של הליכה סביב. כמו כן יתן המגדל לחניך הוראות מיוחדות אם מצב המטוסים בשמים שסביב השדה מחייב את זה. פקחי הטיסה במגדל הרצליה הם מהטובים שישנם, והיכולת שלהם להתמודד עם עומס העבודה, ועם חניכי טיס שאינם מיומנים מספיק, מעוררת השתאות.
אחד הדברים המאתגרים בשיעורי הקפות, הוא לימוד נחיתה ברוח צד - רוח צולבת למסלול הנחיתה, או שיש לה רכיב צולב. לחניכי טיס ישנה מגבלה, ואם רכיב רוח הצד עובר גודל המוגדר בסע"מ - ספר עזר למבצעים, של בית הספר בו הם לומדים, אסור להם לטוס סולו. ישנן מספר טכניקות לנחיתות ברוח צד, אבל בדרך כלל עדיף שהחניך יסיים את הקורס ויצבור מספיק ניסיון כדי להתמודד עם רוחות כאלה.
בשיעורים הבאים יטוס כבר החניך סולו את מספר השעות הנדרשות על פי תכנית ההדרכה.
שדה התעופה הרצליה הוא, כנראה, השדה העמוס ביותר בישראל. נכון, מדובר במטוסים קלים, אבל מספר התנועות היומיות בו הוא מדהים ומעמיס את התשתיות שלו עד למקסימום. זה אחד השדות המאתגרים ביותר שבהם אפשר ללמוד לטוס - המסלול צר וקצר, הרוחות מעורבלות בגלל כל הבניינים מסביב, ועומס התנועות מקשה על ההשתלבות. אבל מי שיסיים את הקורס בשדה התעופה הרצליה, יהיה לו קל לטוס בכל שדה אחר.
7 окт 2020
