הפרק מהווה מדריך מקיף שמסביר כיצד ניתן לחזות את מזג האוויר, לשבועים מראש, ע"י שימוש במפות של הורטקס הפולארי.
תיקון לנאמר בדקה 16:15 - הכוונ היאה לינואר, ולא לדצמבר.
הקישור לאתר המפות של הוורטקס:
stratobserve.com/misc_vort3d
אם אהבתם את הפרק, ואתם רוצים לסייע לקדם את הערוץ, אתם מוזמנים בשמחה לתמוך בנו דרך "פייפאל" (PayPal)
paypal.me/mezegavir
הסבר מילולי נוסף:
האטמוספירה שלנו כידוע מורכבת מכמה שכבות, ולכל שכבה יש את המאפיינים היחודיים שלה.
השכבה הראשונה היא זאת שמתחילה מגובה פני הים, ומתנוססת עד לגובה של כ-10 ק"מ.
מה שמיוחד בשכבה הזאת, שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת - בקצב של בערך מעלה לכל 100 מטרים.
לשכבה הראשונה קוראים "טרופו-ספירה".
אבל למה שבכלל תהיה עוד שכבה מעל הטרופוספירה? הרי זה ברור שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת, לא?
אז כעקרונית, זה נכון - האטמוספירה אמורה להתקרר עם העליה בגובה.
הענין הוא, שבגובה של 20-40 ק"מ נמצא גז האוזון, כן כן - האוזון ההוא, עם החור (כיום כבר פחות חור).
ואם יש משהו אחד שגז אוזון אוהב לבלוע, זאת קרינה אולטרה סגולה.
הבעיה שיש מחיר על בליעת קרינת אולטרה סגולה - וזה ייצור חום.
לכן שכבת האוזון בולעת את קרינת האולטרה סגולה, ובכך מאפשרת שבכלל יתקיימו חיים על כדור הארץ, אבל משלמת מחיר כבד עבור כך - והיא מתחממת. מאוד.
לכן מגובה של בערך 10-15 ק"מ, פתאום נתחיל להתחמם עם העליה בגובה.
לשכבה החמה קוראים "סטרטו-ספירה".
עכשיו מילא הסטרטוספירה חמה, כמה זה קריטי אלינו - בטרופוספירה?
הבדלי החום בין השכבות, יוצרים מצב שהטרופוספירה קרה ומעליה הסטרטוספירה חמה.
מי שמכיר קצת חוקי ציפה בנוזל, יודע שמשהו חם מעל משהו קר -זה מצב מאוד יציב.
במצב הזה, שתי השכבות לא ירצו להתערבב.
אם המצב תיאורטית היה הפוך, ששכבה קרה נמצאת מעל שכבה חמה, אז מייד האוויר החם מלמטה היה צף מעל האוויר הקר, והאוויר הקר היה שוקע מטה.
כלומר מצב של חוסר יציבות.
משמע, הטרופוספירה משולה למים, והסטרטוספירה לשמן שצף מעליה - ואין להם שום רצון מיוחד להתערבל זה עם זה.
ועד לא מזמן חשבו שכל מזג האוויר שקורה בטרופוספירה (ה"מים"), לא תלוי במה שקורה בסטרטוספירה (ה"שמן").
אז איך חוזים באמצעות הורטקס?
כדי להקל על ההסבר, מעתה נקרא לסטרטוספירה "השמן" ולטרופוספירה "המים".
אז אחרי שהבנו שיש מערבולת ענקית במהלך החורף בשכבת השמן, נשאלת השאלה: כיצד מה שקורה בה, משפיע על תנועת המים?
לשאלה הזאת אין תשובה מלאה, ובדיוק כאן נכנס המחקר.
השאלה ששאלתי את עצמי, איזה מנגנון פיזיקלי - יכול לגרום לשמן להתערבב עם המים?
מבחינה פיזיקלית, הבנתי שיש תכונה אחת עיקרית כזאת, תכונה שנקראת "ורטיסיטי".
זה הדבר היחידי שחוקי הפיזיקה מאפשרים שיעברו מהשמן למים, וגם מהמים לשמן - למרות שהן מנותקות וצפות אחת מעל השניה.
אבל... מה זה ורטיסטי? (vorticity)
ורטיסי במילים פשוטות, זאת הנטיה להסתובב.
נדמיין לרגע ערוץ נחל, שהמים בחלק התחתון של הנחל - זורמים לאט יותר מהמים בחלק העליון של הנחל.
למה שהמים יזרמו במהירות שונה באותו הנחל? כי המים שבקרקעית הנחל מרגישים בכוח חיכוך שמאט אותם, לעומת המים בחלק העליון שזורמים בלי הפרעה.
כעת השאלה, מה יקרה אם נניח מקל בתוך מי הנחל, ככה שחלקו התחתון של המקל יהיה היכן שהמים זורמים לאט ליד קרקעית הנחל, לבין החלק העליון שבו המים נעים מהר יותר?
מה שיקרה, שהמקל ירצה להסתובב, כי החלק העליון שלו מקבל זרימה מהירה יותר מהחלק התחתון שלו.
זה ורטיסטי.
כלומר הנטיה של גוף, לרצות להסתובב, בגלל חוסר אחידות בזרם שבה הוא נמצא.
מבלי להכנס למורכבות הפיזיקלית של הערך הזה, כל מה שצריך לדעת - זה שכל מערכות מזג האוויר מתקיימות בגלל הבדלי ורטיסיטי.
כל סערה מסתובבת, וככל שהיא נוטה יותר להסתובב, היא תהיה סערה חזקה יותר.
כלומר אם ורטיסטי אכן מועבר מהשמן למים, הרי שיש בכוחו לגרום למים להתחיל להסתובב.
ותנועה סיבובית במים - מוכרת לנו בתור "שקע" או סערה.
אז אם ההנחה הזאת שעשיתי נכונה, הרי שכל מה שצריך לעשות מכאן ואילך פשוט להחריד:
1- תסתכל על הורטקס הפולארי בשמן.
2- תראה מתי הוא עובר מעל איזור ישראל.
3- תתן תחזית למערכת גשם שתווצר מעל ישראל (שכן כאשר הורטקס שולח אלינו שלוחה שלו, היא מזינה את ה"מים" בורטיסטי.
לכן הגיוני שבמים תתפתח "סערה" ב"מים", שמקורה באנרגיית סיבוב שבכלל הגיעה מה"שמן".
אבל אליה וקוץ בה.
כשאנחנו אומרים "נסתכל על הורטקס הפולארי בשמן", על איזה תכונה של הורטקס עלינו להסתכל?
על הרוח של הורטקס? הטמפרטורה של הורטקס?
עד לפני שנתיים, לא ידעתי על מה להסתכל, ובעיקר השתמשתי במבנה של רוחות הורטקס כדי לנסות ולראות מתי הוא עובר מעלינו ומתי לא.
אבל זאת היתה טעות קשה.
שכן, הרוח של הורטקס לא מענינית אותנו, גם לא הטמפרטורה שלו, שכן אלו ערכים שבין כה לא עוברים בין השמן למים.
אז הבנתי שצריך להציג את הורטקס בצורה אחרת - הכי פשוט: בוא נבנה את הורטקס לפי ערך הורטיסטי שלו!
ואז נחפש מתי הורטקס שולח מעל ישראל, שלוחה של ורטיסיטי גבוה - אז נוכל בודאות להסיק שזה הדבר שכן יחלחל מהשמן, ויגיע למים - ויצור מעלינו מזג אוויר סוער.
מצורפת מפה של הורטקס בתלת מימד, כאשר הוא מתואר בערכים של ורטיסטי (הטבעות בקווים צהובים), ורואים שב-6/1 הוא שולח מעל ישראל "שלוחה" של ערובליות, משמע מתחת לשלוחה הזאת, תתפתח "סערה" והאויר יטה להתחיל להתערבל ויצור מערכת גשם.
19 янв 2020
