כן, איזה כיף היה לחיות כאן בעשרים השנים האלה של שלום מוחלט, ללא מתקפות טילים אדירות, ללא פיגועים אינסופיים, ניצחון מוחלט על הטרור. ככה משיגים שלום. כאילו הכתבים לא היו בארץ, אולי זה איזה יקום מקביל.
אם ככה אתה מדבר אז לא נראה לי חיית כאן לפני 20 שנה. כל שני וחמישי פיגוע עם כמה עשרות הרוגים. היום הרוג-שניים בחודש נחשב לאסון, אז זה היה נחשב לחודש טוב.
@@romgl4513 לפי הגישה שלך אי אפשר אף פעם לשמוח על משהו כי לא ניצחנו את זה עד הסוף. אם יהיו פחות עניים בעוד 10 שנים מאשר היום - זה לא סיבה לשמוח? אם יהיה פחות פשע - זה לא סיבה לשמוח? אם יהיו פחות מכורים לסמים - זה לא סיבה לשמוח?
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
הטרור נוצח בצורה חסרת תקדים. במבצע הזה נלכדו אלפי נבלות מחבלים,והרגו מאות. מחקנו להם את התשתית, הופסקו הפגועים. כול עוד העם הפלסטנאי קים,הוא ירצח יהודים ויבנה ארגוני טרור שוב ושוב כול מספר שנים.
הליכה דרך חורים בקירות זה לא כוכבי גילה חח עשו אתזה 20 שנה באפגניסטן חיילים המריקאים היו חוצים שכונות שלמות דרך בתים בלי לצאת לרחוב זאת עבודה קשה אבל עובד
"אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק, למי אני מהנה? והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול" . (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)
