מדהים איך בני אדם בהרבה סיטואציות ... מדברים בריוני...שלילי...נעלבים ואת הופכת להם את זה למילות אהבה..."למה ככה"... "כפרה זה מילה טובה".... האומנות שלך היא שאת משתמשת במילים מיוחדות שמייצרות רק חמלה ואהבה. זאת אומנות.
אמא שלו נפטרה...זו לא סיבה להתמוטט...אצלי נפטרו שני ההורים נשארתי לגמרי לבד בלי אחים או אחיות זה לא קל אבל אני חושבת שצריך תמיד להישאר חיוביים ולתת לכאב מקום לתת לרגש להיות קצת למטה להרגיש את כל אותם רגשות כואבים מבלי לרדת נמוך מידי לתת לעצמך ליפול אבל לא להתפלש בבוץ. נפגשתי עם מכר מימי היסודי שהפך להיות פסיכולוג צבאי והוא אמר לי הכאב יהיה קיים תמיד וגם הזכרונות מההורים שכל הזמן גורמים ללב להיקרע מגעגועים ולילות וימים של בכי ....הכל תמיד יהיה...אבל למוח יש הגבלה במה שהוא בוחר להציג ללב...." כשתכניסיחוויות חדשות מכל מיני סוגים גם אם אינן כרגע גורמות לאושר לאט לאט החוויות ימלאו את מצבור הזכרון וידחקו לאט לאט את מציאות האבל מזכרון קיומי לזכרון עבר" ...חכם וגם נכון הוא גם ביקש ממני לכתוב אישור בכתב ללב ולמוח שלי עד כמה נמוך אני מרשה לרדת וגם מה אני כן דורשת מעצמי לעשות ולא מוותרת...היו שתי עמודות ורשמתי מה אני מוותרת לעצמי למשל...סידור בית. לקום מוקדם. לחייךלאנשים ועוד ..מה אני לא מוותרת ..שחייה מפגש עם אנשים וכו..וככה קבעתי את גבולות הנחיתה עד כמה אני יכולה לרדת וככה הרגשתי שמותר לי גם לא להיות הכי בסדר מותר לי להיות למטה וזה איפשר לי לא להידרדר .זה היה לפני 5 שנים והיום אני נשואהעם בעל מקסים ויש לנו שני בנים מקסימים והשלישית בבטן ...ככה שאני מוסרת לגיא לקרוא ולנסות אולי מה שאני עשיתי ואוליהדברים ישתנו בשבילו.הוא בחור צעיר ..אפילו יותר ממני ( אני כבר בת 46) חבל לפספס את החיים על שעורה מותססת ...יש כלכך הרבה בעולם חוץ מזה
