קרוב לוודאי שאני כמו רוב האנשים בחברה המתפתחת שלנו שלא חזו במפעל יוצא דופן, מסתורי, אמציונלי וגדוש כמו זה לא יוכלו שלא להזדהות איתי. התשדיר הזה עם כמה שהוא קצר ותמציתי הוא כולל בתוכו את סיפור חייהם של כל כך הרבה אנשים. הוא טומן בחובו עומקים מדיהים שירטיטו כל עפעף וכל נים בראש כל איש מעשה אשר חלומו העיקרי הוא לבנות ולהבנות על ידי עבודתו מלאת הייסורים והמכשולים אשר עומדים בדרכו להגיע לתכלית עניין מהות קיום הבעיה הזאת שהיא כמו אבן המצריכה ליטוש אין סופי שבכל ליטוש וליטוש נגלה עוד יופי ועוד איכויות מתרגשות להתגלות על ידי הליטוש הזה, האדם ממשיך ללטש ולבסוף לכאורה לא נותר לו דבר אך אם יסתכל סביבו יראה שנותרו לו כל הליטוש אשר ליטש ולשם מה ליטש אם עצמות הדבר הייתה כלום? הוא בנה לעצמו מכשולים חדשים רק על ידי פתירת אלה שעמדו בדרכו. כמו המשל הזה כך התשדיר הזה שהאנושות עבדה שנים רבות כל כך והשקיעה את כל משאביה בכדי להגיע לשיא ולעצמות הדבר, אך אין לו עצמות ומה שהגיע לבסוף הוא התשדיר הזה. התשדיר כמו מספר מצומצם של אובייקטים בהיסטוריה של המין האנושי המפותח מצביע על בעיה גדולה שהיא מעין בור שלא מפסיק להיפער במקום שהיה פעם מקור החיים והיש אלה שהוא רק במחשבות האנשים ההולכים סביבו והוא כלעצמו היה תמיד בור אלה שביצירת העניין האנושי הו נטמעה בתוך שכליהם של האנשים מחשבה כזאת שהיה פעם איזה מקור ליופי ושמחה והפך למה שהוא עכשיו רק במרוצת הדרך אך כל עיניינה של אותה מחשבה הוא לספק לאותם יצורים תשוקות ותקוות, כך התשדיר הזה מראה את הבעיה ההולכת וגוברת ומנפץ את המיתוס והכשל הכללי שנמצא בתוך נבכי התת מודע הכלל אנושי. הוא כל כך מדויק שאי אפשר לטעות שנעשה במקרה אלה ניכר בו לכל מבין מדעתו שהוא תכלית יצירת המשדרים וכל ההמצאה האנושית של משדרים ודברים שהובילו ליצירתם והפיתוחים שלהם הם כולם למטרה אחת נוצרו, והיא, יצירת המשדר הפשוט הזה. בברכה גדולה ואיחולים הרוצה באדם וברכו העקלקלה באילני המטע. א.א
תקציר: בחור אלמוני עם סיגריות מפתה בני נוער שמבקשים סיגריות ומשפיע עליהם פסיכולוגית להיות הילדים שלו כאשר הוא בעצמו תופס את תפקיד השוגר דדי שמעולם לא היה להם. הבחור האלמוני סובל מפוסט טראומה, כביכול איבד את אשתו והילדים ולכן הוא כמה להיות שוגר דדי של בני נוער שמבקשים סיגריות. הסוף.
לפני 13 שנה עשיתי אסיד בפעם הראשונה בהמלצתו של acidcohen היקר, אכלתי טריפ וחשבתי בואנה, שום דבר בחיים לא יתעלה על החוויה החוץ גופית הזאת. הנה אני כאן, 13 שנה לאחר מכן, מודה על זה שלשכנה שלי נדרס החתול המניאק שקרא לי הומו
