היי , קוראים לי איתן ברוכים הבאים לערוץ היוטיוב שלי בו תוכלו למצוא תכנים על התפתחות רוחנית התפתחות אישית פודקאסטים ובעיקרון איך להיות יותר מי שאתה באמת
אני רוצה לעביע את תודתי העמוקה הכנה הרבה כלפך קודם כל על התוכן שלך על הערוץ שלך..זה ממש מציל לי את חיי כאן בארץ כעולה חדשה כציירת! וגם בזכותך אני משפרת את העברית שלי☀️🖌️🎨
היי איתן סיפור מפתיע ומאתגר...המון מזל טוב . החלטה טובה ונכונה ישראל זה הבית. והכי חשוב ליזכור שהכל מדוייק בחיים. ולהודות לבורא עולם על הכל אין עוד מלבדו. בהצלחה . וילד תינוק פרי אהבה זה הדבר הכי טוב והכי טהור ומבורך לכל זוג. ליזכות להיות אבא ואמא. המון נחת ובהצלחה. 🙏🍷⚘🥰😇✅✅💜💙💚💞
שני אנשים מדהימים תודה לכם. בכל מילה נפתרו לי תהיות וסוגיות שמלוות אותי כבר הרבה זמן ובמקביל נפתח בפניי משהו גדול מאוד. לפני שהקשבתי לכם לא הכרתי את המילה serendipity. תכננתי להקשיב לפודקאסט אחר בכלל אבל מסתבר שהוא ברוסית ואני לא מבין רוסית אז חיפשתי משהו אחר להקשיב לו ובחרתי בזה. (למרות שבקושי הבנתי מהכותרת על מה הוא מדבר) וזו הייתה בחירה שבעקבותה אני לא עומד יותר להסתכל על החיים האלו באותה צורה מעתה ואילך. אז תודה
כשמתבוננים סביב יש תחושה שהעולם עומד להשתגע. מדינות מפולגות ומשותקות, הזירה הבינלאומית מתוחה, המשבר האקולוגי מבשר רעות. גם בחיי הפרט הבלאגן חוגג, התא המשפחתי מתפרק, אנשים לא מסתדרים בזוגיות, בעבודה, בכבישים. באף מקום. כאילו מסתיים כל מה שידענו עד כה, ואיש לא יודע מה הולך להיות. מאיפה זה בא כך פתאום? מה כדאי לעשות כדי להבטיח שלא נקרוס, ממש כבר מהיום? החומר היסודי שממנו אנחנו עשויים הוא רצון להתקיים בטוב, רצון ליהנות, אפשר לקרוא לו גם אגו. מה שמבדיל בין יצורים שונים במערכת הטבע הוא גודל הרצון שמניע אותם, הסוג והאיכות שלו. בהתאם לרצון הייחודי, מתהווה הצורה המסוימת של כל פרט בטבע. כך קורה בדומם, בצומח, בחי ובחברה האנושית. לאורך ההיסטוריה עברנו התפתחות מדורגת. אפשר להגדירה כשלבים של דומם, צומח וחי בהתפתחות האדם. כיום אנחנו מגיעים להתפתחות האדם שבאדם, וזהו השורש לקשיים שבהם אנחנו נתקלים. שכן, אין לנו ידיעה ברורה מה צריכה להיות צורתו הבאה של האדם, מה יאפיין את החיים החדשים. כשמרחיבים את נקודת המבט רואים, שהעולם נמשך לאיזושהי צורה עגולה. בכל רחבי הגלובוס אותה תרבות, פחות או יותר, אותה מוזיקה, אותן סדרות, אותם כוכבי ספורט וסלבריטאים. אותו חינוך, אותו אוכל, אותם טלפונים חכמים. מהפכת האינטרנט והרשתות החברתיות הפכה את הדימוי של כפר גלובלי למציאות שכבר מילדות חשים. הכול מתקרב, מתאחד, חוץ מהיחסים בין אנשים. אבל יוקר המחיה והאיומים הכלכליים מתחילים לקרב אותנו האחד לשני. אם בדור הקודם צעירים הזדרזו לצאת מבית ההורים, היום הם חוזרים לגור איתם, בצוק העיתים. ואם קשה להחזיק רכב אז נוסעים יחד עם אחרים, או לחילופין ברכבות ואוטובוסים. גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל, רואים יותר ויותר מיזמים של שיתוף משאבים. בין אנשים, בין ארגונים, בין מדינות ועמים שונים. וכך, מבלי לשאול את פינו, החיים כמו מכריחים אותנו לקבל צורה עגולה יותר, מקושרת, הדדית. הבעיה היא שזה מנוגד לרצון הפנימי שלנו, האגואיסטי, הטבעי. הרצון הזה גדל מבפנים, כל הזמן, ומגביר את הפער בין צורת העולם שנעשה מקושר יותר ויותר, לצורתו הפנימית של האדם שמרגיש נבדל מכולם. לא שייך לאף אחד. הפער הזה מאמלל אותנו, והעתיד שלנו תלוי בכך שנלמד להתעלות מעליו. להתקשר נכון זה לזה, בצורה שלא תדכא אף אחד, אלא רק תיצור גשר בין אדם לאדם. חיבורים טובים, מתחשבים, משלימים. כמו שכל הטבע מאוחד. כשהיינו ילדים, חינכו אותנו ההורים והמורים. אבל עכשיו, בהיותנו אנשים מבוגרים, איך נוכל לסגל לעצמנו ערכים והרגלים חדשים? ככל שנקדים להפנים שהעולם של מחר יכול להיות רק מחובר, כך יהיה לנו קל להתיישב יחד ולהגדיר לעצמנו מטרת-על, יעדים, תוכניות פעולה ותרגילים מעשיים. דרך כלי התקשורת, הרשתות החברתיות, מוסדות התרבות והחינוך, מקומות העבודה ועוד, נצטרך לחולל מהפכה תפיסתית. להעביר את עצמנו מעידן האגו המפריד לעידן החיבור המשלים. השיטה האינטגרלית תסייע לנו לעשות זאת. בגדול, השיטה מבוססת על ההבנה שהכוחות האבולוציוניים דוחפים את המין האנושי לקבל צורה אינטגרלית, כמו שזו שמתקיימת מאליה בין חלקי הטבע השונים. ניגודים משלימים, זהו הקוד בהתפתחות החיים. והיום, כשכולנו מוצאים את עצמנו באותה סירה, עם תלות הדדית שהולכת וגדלה, אנחנו פשוט מוכרחים לפתח גישה חדשה. כל סגנון החיים האגוצנטרי, עם התחרות הדורסנית, עם הניצול של הזולת והסביבה, עם כל משחקי האגו ומאבקי השליטה - הוא מתכון בטוח לטביעה. אחד הכלים המרכזיים לפיתוח התפיסה האינטגרלית ובניית קשר עמוק עם הזולת, הוא סדנת חיבור. בסדנה יש מנחה ומספר משתתפים, רצוי לא יותר מעשרה. המנחה מעלה שאלה כלשהי לדיון, וכל אחד עונה בתורו בסבב. אפשר לדבר על המאפיינים של טבע האדם, על העוצמה שבה מושפע האדם מסביבתו, על הדרך שבה נוכל להשתמש בכוחה האדיר של החברה כדי לשפר את מצב כולנו, ועוד. לכל משתתף בסדנה יהיה זמן קצוב לומר את דבריו, נאמר כשתי דקות. אבל, וזו הנקודה החשובה, בסדנת חיבור יש כללי שיח והקשבה מיוחדים, להלן דוגמה של אחד מהם. כאשר מישהו בסדנה מדבר, האחרים משתדלים קודם כל להתחבר למחשבה שלו, ללב שלו, לזרום איתו כאילו דבריו נכונים. לצורך המחשה, אני שם בצד את הביקורת שלי ורוצה להסכים עם האדם, אפילו אם בעיניי הוא אומר דברי שטות. אני משתדל להזדהות עימו, כאילו אין לי דעה הפוכה או שונה משלו. התרגיל הזה אינו קל, כי ודאי יש לכל אחד עמדה משלו. אני חייב לכבד את האחר, ולהסתכל על כל דובר ודובר כעל אדם מיוחד. אין איש בעולם שדומה לו, לכן עליי באמת ובתמים להתייחס אליו כך. הרעיונות והרגשות שהוא מבטא עכשיו - שום אדם אחר לא היה יכול לומר אותם באותה דרך. רק הוא. תרגילים כאלה נחוצים מאוד לפיתוח הקשר בין בני אדם. בעזרתם נתחיל להבין שאפשר לחוש את פנימיותם של אנשים - להביט בהם, להרגיש אותם, "לצלול" לתוכם. הם יאפשרו לנו להתחיל לעבוד על הגמישות האישית שלנו, ולפתח יכולת להבין את הזולת ובאמת להתחבר אליו. אדם מחובר יקרין סביבו אווירה טובה, ולכן בכל מקום יתקבל בברכה. אין מפתח חשוב יותר להצלחה. בשורה התחתונה, החיבור הוא העתיד, החיבור הוא התרופה, החיבור הוא התקווה היחידה.
