@@haravyishai אגב שמתי קישור שלך אצלי באחד ההקלטות כדי שיצפו בתרומות ויזואלית יופי אח יקר הכל לשם שמיים שיועיל לעם ישראל להיות מלאים במצוות ועשייתם נכון
ברוכה תהיי! לשאלתך, אם הם משמשים רק בכדי להריח בהם, ודאי שהינם פטורים. אם רוצים להשתמש בהם לצורך מאכל, הבזילקום - ודאי חייב במעשרות. לגבי הנענע, אם את רגילה לשים אותו בסלט וכדומה, חייב במעשר עם ברכה, אפילו אם את שמה כעת רק בתה, וכל שכן אם אוכלים אותו ממש. אבל אם את לא רגילה לאכול אותו עצמו, אלא רק רוצה לשים בתה שיתן טעם, ראוי לעשר בלי ברכה. בקישור הבא מבואר קצת יותר על מעשרות בעשבי תיבול: ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-HG0bdINQIqY.html
ברוך תהיה! במידה והפירות שייכים באופן וודאי לשנים בהם מפרישים מעשר שני (שנים א', ב, ד, ה' לשמיטה), יש לברך 'על פדיון מעשר שני' לפני אמירת נוסח הפדיון. אם אינך יודע באופן ודאי באיזו שנה חנטו הפירות שלפניך, או שהנך מסופק אם הפרישו עליהם כבר, יש לקרוא את נוסח הפדיון ללא ברכה. (יש לציין, כי כרגע בשנת השמיטה, כמעט ואין בנמצא פירות החייבים במעשר שני, משום שגם יבול השנה וגם יבול השנה הקודמת אינם חייבים במעשר שני). בהצלחה!
אכן, יש שתי מצוות שכלולות במעשר, אחת בפירות וירקות ואחת בכספים (מלבד מעשר בבהמות שאינו מצוי כל כך), ו"עשר בשביל שתתעשר" נאמר גם ובעיקר על מעשר כספים. רק אציין, כי ישנה דעה שעשירות ממש מגיעה רק אחרי שמעשרים מהכספים 20%, אבל זו הנהגה רק לאנשים בדרגה גבוהה, ורוב הציבור נוהג במעשר של 10% ורואים ברכה הניכרת לעין ממש. בכל אופן, יש להקפיד לתת מעשר מדוייק ככל שניתן בשביל שתשרה הברכה, כמו כן יש לברר היטב שהכספים מגיעים לעניים תלמידי חכמים ולא לגורמים שונים אחרים. בברכת הרווחה ופרנסה טובה.
שאלה מאוד מעניינת! אם נשים לב, הטעמים של מצות מעשר ללוי ומצות תרומה לכהן שונים זה מזה (ראה חינוך שצה, תקז) שורש המצוה של מעשר ללוי זה מפני שאין לו חלק בארץ, והקב"ה חפץ שניתן לו חלק מהתבואה כשהיא כבר מוכנה ללא טרחת עבודת האדמה, ולכן צריך עשירית, כך ששבט לוי מקבל בס"ה קצת יותר מכל שאר השבטים, לעומת זאת מצות תרומה גדולה אינה לצורך הכהן, אלא צורך עבורינו שנזכור שהקב"ה נתן לנו את הברכה בתבואה ולכן אנו מפרישים מעט בכדי לזכור זאת (והכהן מקבל עוד 23 מתנות כהונה). מקוה שהדברים מאירים כעת.
כמה שאלות לכבוד הרב: להורים שלי יש כמה עצי פרי בגינה - קלמנטינות, גויאבות, לימונים (עץ רגיל וננסי), וענבים. האם צריך לעשר כל פרי בנפרד או שאפשר על כולם ביחד? והאם אני יכול לעשות את זה עבורם או שרק בעל הבית יכול? והאם לאחר ראש השנה צריך לעשר אם הפירות החלו לגדול על העצים לאחר טו בשבט של שנת שמיטה אבל זמן קטיפתם הוא בזמן חגי תשרי?
שלום רב, א. כמובן שלא ניתן לעשר מקלמנטינות על גויאבות, אבל בהחלט ניתן לעשות את כל מערך ההפרשה בפעם אחת, כלומר לחתוך ולהפריש מכל מין ולהניח בצד, ואחר כך לומר את הנוסח על כל הפירות יחד, זה אפשרי בהחלט. למותר לציין כי לא ניתן להפריש על פירות שעדיין מחוברים לעץ. ב. תבקש מהוריך רשות פעם אחת ולתמיד, ואז תוכל להפריש גם בלא ידיעתם. ג. לגבי כל הפירות שהזכרת, אם חנטו אחר טו בשבט של השמיטה, אינם חייבים במעשר, למרות שנקטפו בשנה השמינית, אולם לגבי לימון, אם נקטף אחר טו בשבט של השנה השמינית, יש שמחמירים לעשרם מספק ללא ברכה (ואין חובה להעביר את המעשר ראשון ללוי). בברכת התורה
ניתן לפדות על כל סוג מטבע שהוא, בתנאי שיש בו שווי של פרוטה, (נכון להיום מטבע של 10 אגורות גם טוב, אבל היות וזה נתון לשינויים, מומלץ לקחת מטבע של חצי שקל לפחות). יש לשים לב, כי בפעם הראשונה שפודים, הכרחי שיהיה בפירות הנפדים (שהם בעצם עשירית מכלל הפירות), שווי של פרוטה אחת לפחות, כדי שיוכל להיתפס על המטבע (אחרי הפעם הראשונה, כבר לא משנה מה שווי הפירות הנפדים, והעיקר שהמטבע עצמה תהיה שווה פרוטה). לאחר הפדיון, מותר לאכול את הפירות בצורה רגילה.
ברוכים תהיו, בזמנינו, את המעשר ראשון (ה-9 לימונים) מעיקר הדין מותר לקחת ולאכול לאחר גמר הפרשת כל המעשרות, אולם יש משתדלים לתת אותם לשכן או מכר לוי, כמובן גם הוא יכול לאכול אותם באופן חופשי.
1. אני מבין שלא צריך לחלל את המעשר ראשון על פרוטה כמו שעושים עם מעשר שני. 2. לגבי מעשר עני, נותנים בפועל לעני ? או שגם אותו מחללים על פרוטה ?@@haravyishai
1. אכן, את המעשר ראשון לא מחללים על פרוטה. 2. את המעשר עני ניתן לתת לעני בפועל, או לחילופין לפדות אותו כפי שוויו האמיתי (לא פרוטה), ולתת את ערכו לעני. כמובן שאם זהו רק פרי אחד וכדומה, והעני יתבייש בכך, יש להעדיף לתת לו את הערך הכספי, להוסיף על זה קצת מכספי צדקה כגון מעשר כספים ולתת לעני סכום מכובד יותר.
תודה על השאלה, ובכן, יש לחלק את התשובה לכמה חלקים: א. פירות שחנטו קודם לראש השנה תשפ"ב - חייבים במעשרות כרגיל (שנת מעשר עני). ב. פירות שחנטו אחר ראש השנה תשפ"ב (כרגע (שבט) אין בשוק), אם זה יבול יהודי (אוצר בית דין) - פטורים מתרומות ומעשרות. (לאתרוגים דין אחר, שלא נפרט כאן, היות ואין זה כ"כ רלוונטי לכולם). ג. פירות מיבול נכרי / היתר מכירה למקילים - באופן כללי פטורים ממעשרות, למעט אם נגמרה מלאכתם ביד ישראל (כגון שהיהודי עשה יין מענבי יין של נכרי), שאז יש להפריש תרומו"ע בלא ברכה. ד. כל הירקות שנקטפו בשמיטה - פטורים מתרומות ומעשרות. אולם כשהם בבעלות יהודית ללא היתר מכירה - הרי הם אסורים באכילה בכל אופן (ספיחין). ולסיכום בקצרה: אם ברור לנו שהיבול שייך לשמיטה - בד"כ הוא יהיה פטור ממעשרות, ורק במקרים ספציפיים כנ"ל הדין משתנה.
הלימונים של התרומה גדולה ותרומת המעשר, מותרים באכילה רק לכהן בטהרה, והיות ולצערינו כולנו טמאי מת, ואין לנו אפשרות להיטהר באמצעות אפר פרה אדומה, אין לנו ברירה, אלא להשליכם אחר כבוד לאשפה. את הפירות של מעשר עני, אכן פודים ואת שווים נותנים לעניים.
