נשים, תודה לאל שאתן כאן כשאישה מסתכלת בילדים שלה, הלב שלה מתרכך, מתפנה מעצמו ומתמלא בהם: "טוב להם? יש להם כל מה שהם צריכים?". זה קורה באופן אינסטינקטיבי, זו דוגמה שהוטבעה באישה כדי להמחיש איך בבוא היום היא צריכה לפתוח את הלב ולאמץ אליה במעגלים מתרחבים את עמה ומולדתה, את האנושות בכללה, את הטבע על כל מרכיביו. נראה שהיום הזה הגיע. כולם מרגישים שנכנסנו לתקופה שכולה התפרצות בוטה, מלאה כוחנות, מלווה בהמון רוח צלצולים ורוע מתנפל. עולם גברי, חסר מגע אישה. נשים, נסו להתחיל להפעיל את הדוגמה שקיבלתן מהטבע, כי הרבה מאוד מעתידנו תלוי בכן עכשיו. אולי הכול. תשתדלו לאסוף את כל הרכות, הסבלנות, ההתמדה והדאגה המוכרות לכן מהבית, ולהפנות אותן כלפי החברה, כאילו כולה מורכבת מהילדים שלכן. תכניסו קצת סדר בינינו. שבמקום לצעוק, להתנהג בחוצפה, בשתלטנות, בבריונות, נלמד לדבר זה עם זה. תורידו אותנו מהתחרות הדורסנית, תכוונו אותנו לשתף פעולה, להסתכל זה על זה בעין יפה, לדאוג אחד לשני כמו אחים במשפחה.
תודה תודה. אין עליכן. היום כשהייתי עצובה ודואגת (הבן החייל שלי בג'נין) הלכתי לחדר כושר להעביר את הזמן והקשבתי לכן.. וממש צחקתי בקול. (כשדיברתן על ללכת לסרט לבד או דליה סיפרה על הזוג שישב לידה בהצגה ) אתן נהדרות. תודה רבה עליכן.
