בריאות העובדים והמרדף אחר מעמד עובדים בריאים יותר, ארגונים מצליחים יותר. זה מוכח מחקרית. עוד ידוע שטיב היחסים בין אנשים שעובדים יחד משפיע מאוד על בריאותם. מה שפחות ברור זה איך לגרום לחיבור טוב בין כולם לכולם. על הגורם הפנימי שהורס לנו את הבריאות, הרבה יותר מתזונה לא טובה. רוצים או לא, אנחנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. מה שאנחנו מרגישים, בהכרה ובתת הכרה, מה שאנחנו אומרים, ברצינות או בקריצה, במילים שלנו וביניהן, במבטים שלנו זה על זה - כל אלה קובעים מה תהיה האווירה בארגון. האווירה שיש במקום העבודה פועלת על כולנו. ככל שהיא שלילית, כך בריאותנו נפגעת. אווירה טובה נבנית מיחסים ידידותיים, מנכונות לעזור לאחרים וכדומה. כשהיא נוצרת בארגונים, הבריאות של עובדיהם משתפרת וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. החיים מלמדים שבניית אווירה חיובית לאורך זמן דורשת מאמצים גדולים מאוד. מדוע האווירה השלילית נוצרת די מהר ועל החיובית צריך לעבוד ולעבוד? כי האדם מטבעו נוטה ליחס ביקורתי כלפי הסובבים אותו. מלכתחילה האדם עשוי מחומר אגואיסטי, רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו. בנוסף, האדם הוא יצור חברתי ולכן משווה את עצמו כל הזמן לאחרים, בשאיפה למצוא במה הוא יותר מהם. שולט בהם, גדול מהם, חכם מהם, זריז, שנון או מצחיק. חייב להיות משהו שבו הוא ירגיש יותר, ולצורך כך הוא נוטה להנמיך את האחר. ההרגשה הטובה של אדם, הביטחון שלו, הסיפוק שלו, הם תוצאה מהשוואת מעמדו לאחרים. וזה נכון לא רק בעבודה, אלא בכלל בחיים. אנשים בוחרים עם מי להתחתן, איך לבנות בית, איזה חינוך לתת לילדים, כל דבר שהם עושים, בהתאם לשיקול התמידי איזה יתרון זה ייתן להם ביחס לאחרים. איך זה ישפר את מעמדם היחסי, יביא רווחים מסוג כזה או אחר. בעצם, כל החיים הם מאבק מתמשך על מעמד גבוה יותר, והאדם מוכן לשלם על כך בכל דבר. אפילו בבריאות שלו. למה? כי האגו גדול יותר מכל ערך אחר, כולל מצבו הגופני. האגו מחייב את האדם להרגיש שהוא עומד בגובה, בעוצמה, בביטחון, בכבוד, אפילו אם זה יגבה ממנו את החיים שלו. אם נחזור למקום העבודה, המאבק על מעמדו בארגון דורש מהאדם השקעה בלתי פוסקת, ובמסגרת המאמצים האלו הוא לא מתחשב בבריאות, בזמן, בעייפות, בשום דבר. הוא עושה כל מה שנראה לו שדרוש כדי להרגיש שהוא חלק חשוב במערכת, וחס ושלום לא לספוג בושות. כל אדם בארגון, ולא משנה מה תפקידו, ממנהל בכיר ועד לעובד זוטר, נאבק על מקומו המכובד. רוצה שכמה שיותר אנשים יכבדו אותו, יבינו שיש לו ערך, שהוא תורם לארגון ושלאמתו של דבר מגיע לו יחס טוב יותר ממה שהוא מקבל עכשיו. זוהי המציאות. אם ארגונים מתעלמים מהדחפים הטבעיים הללו ולא עושים איתם משהו מושכל, אז מתנהל מאבק קבוע בין אנשי הארגון, לעיתים בשקט יחסי לעיתים בקול רם. לעומת זאת, אם ההנהלה מבינה את טבע האדם, אז ברור שכדי לשפר את בריאותם של העובדים צריך להשקיע בתהליך שיביא להרגשת חיבור משלים ותמיכה הדדית בין כולם. זאת, מבלי לדכא את הצורך הטבעי להתקדם, להתבלט, להראות שאתה מיוחד, בעל ערך ומעמד. על פי השיטה האינטגרלית, השלב הראשון בתהליך כזה הוא הסברתי. מטרתו היא שכל אדם בארגון יבין לעומק את הרעיונות שהצגנו כאן, ואת השפעתם על מצב בריאותו, על רווחתו ועל אושרו. לאחר שהדברים ברורים ומורגשים לכולם נתקדם לשלב הבא שבו נחפש יחד איזה תרגילים נוכל לעשות בארגון שלנו, כדי להתחיל לממש את האידיאה של החיבור הטוב בין אדם לאדם. העקרונות שעליהם יתבססו התרגילים יהיו כאלה: אנחנו רוצים לבנות בינינו יחסים מיוחדים, להרגיש שאנחנו קשורים זה לזה כמו חלקים שונים במנגנון אחד, עוזרים לכל אדם לממש את עצמו בצורה הכי טובה לטובת הארגון, הולכים יחד קדימה בכל הכוח, וכל הצלחה של מישהו שייכת לכולם. כמו ילדים שמשחקים כקבוצה מגובשת, כמו שמרגישים במסיבה טובה: ההנאה משותפת, וזה הכי כיף בעולם. לאורך כל הדרך נצטרך לדבר על תהליך החיבור שאנחנו עוברים, לבדוק איך אנחנו מתקדמים משבוע לשבוע, מה קרה בינינו וכיצד הגבנו, מה אפשר עוד לשפר ולדייק כדי להעמיק את החיבור בינינו ולצמוח כל הזמן. חשוב שנזכיר זה לזה שהבריאות שלנו תלויה יותר מכל ביחסים הטובים שנבנה בינינו. בהצלחה!
עם חברים כמו ביידן ואובמה, מי צריך אויבים? סערת הבחירות באמריקה מכה גלים גם בישראל ומעוררת תהיות ושאלות כמו מי יותר טוב לישראל - טראמפ או ביידן? קשה לענות מי עדיף. מצד אחד טראמפ היה טוב ליהודים, כמו גם לכלכלה העולמית. מצד שני, אובמה - שונא מובהק של ישראל שעומד מאחורי ביידן - אולי יקדם אותנו מהר יותר להתעורר, ובכך יהיה "טוב" להתפתחות היהודים. אנחנו עם קשה עורף, ישראלים שמתפנקים על היחס הלבבי שאנחנו זוכים לו מאמריקה של טראמפ, אבל ישראל כנראה לא יכולה להתפתח אם לא מופעלים עליה לחצים. לכן בראייה רחבה לא הייתי ממהר להכתיר את טראמפ כטוב ביותר לישראל ולהתפתחות העם היהודי. גם בתלמוד כתוב: "הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושים תשובה ומחזיר אותם למוטב". כלומר, אם ישראל לא הולכים לקראת ייעודם כאומה מאוחדת שמקרינה אור לגויים, אומה שנותנת דוגמה לאחדות לעולם המפולג, אז כוחות הטבע לוחצים עלינו בדרכם עד שנחזור לתלם. או בלשונו של המן הרשע שהכריז כי "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", רגע לפני שהתחיל לרדוף את היהודים עד שנאלצו להתאחד, להתקהל וכך הצילו את נפשם. אין כאן מקריות. זה חוק טבע וחוקי הטבע לא משתנים, הם תמיד פועלים במתכונת דומה. כשהיהודים מפורדים ומפולגים - קם נגדם כוח שגורם להם להתאחד. אם להתחקות אחרי החוקיות של הטבע, אז מה יעזור לאחד את הקרע בישראל, בין הדתיים לחילוניים, בין הדתיים לבין עצמם ובין החילוניים לבין עצמם? מה יימנע מהמפלגות להמשיך להתרבות? מה יעצור את הסכסוכים ואת חילוקי הדעות? כל עוד ישראל מתרחקים מתפקידם ההיסטורי להיות אומה של חיבור ומופת לגויים, כמו שמתארים המקורות, הם לא עם והם מזמינים על עצמם כוחות ששומרים עליהם "מאוחדים", לפחות למראית עין, עד שיתחברו פנימית ויהיו לעם אחד. כמובן שאני לא מאחל לנו רע, אפילו לא ברמז. אלא שאם לא נלחץ על עצמנו להתחבר מעל הפערים בינינו כאיש אחד, אז יבואו לחצים חיצוניים שידחפו אותנו לזה, וכדאי שניערך לקראת הבאות.
אין ספק שהיא תותחית, אבל עושה רושם שהיא בורחת מעצמה, לא נותנת זמן לחשוב על מה היא מדברת. היה יותר נעים אילו היתה מדברת יותר לאט, נותנת לדברים לחדור... אולי זו הסיבה שהדברים שהיא אומרת מאוד כלליים, לא עוסקים ברבדים העמוקים של הנפש, לא משאירים תשוקה של עוד... וחבל...
