אני מאוד אוהב את ההרצאות של יובל הררי, אך בדוגמה שהוא נתן על הדגים הוא היה צריך קודם לכן לספר על הניסוי עם החולדות שכאשר מאפשרים לחולדה ללחוץ על דוושא שגורמת לשרשרת אירועים שבסופה החולדה חשה באושר רב, אז חולדה זאת נמנעת מלאכול ולשתות, מללהיתרבות (מין), ומכל דבר אחר כמו יחסים סוציאליים או חקירת הסביבה. החולדה כל היום תלחץ על הדוושא עד שהיא תמות. ואז הסבר המוטאציה של דג המאושר שאיננו שורד יקנה את ההבנה של למה הוא איננו שורד אם הוא מאושר תמידית, אני חושב שהדגש צריך להיות על ניסוי החולדה והדוושא.
חומר הקריאה המומלץ: יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם ג’יימס ס’. דייוויס, סיפורה של האנושות: ההיסטוריה שלנו - מתקופת האבן ועד ימינו
יובל היקר. ההרצאה מדהימה ומרתקת, נהניתי מאוד לשמוע את הסקירה הרחבה והעמוקה על מושג האושר. ויחד עם זאת, צרם לי מאוד חלק מסוים בהרצאתך, והוא ההכרזה שלאלוהים אין מקום במדע. לפי דבריך, ניתן להסיק שהמדע הוא מוסד אתאיסטי, אך למען האמת המדע איננו אתיאסטי, אתאיזם הוא אמונה (!!!) בחוסר קיומו של האל. המדע איננו שואל את השאלה האם אלוהים קיים או לא, מכיוון שאין באמצעותו שום אפשרות למדוד את זה. אלוהיו של אלברט איינשטיין לדוגמא, הוא החידה, או המסתורין שעומדת מאחורי כל גילוי מדעי. אלוהים הזה איננו מתערב בהיסטוריה, בביולוגיה, בפיזיקה או בכימיה, אך הוא עדיין קיים ונמצא. אתה אינך עושה הבחנה זו, ומניח מראש שאלוהים הוא אל אישי- המתערב בנעשה בעולם. וזה החלק היחידי (אך החשוב מאוד) שהפריע לי. תודה רבה!
"לאלוהים אין מקום במדע" - זוהי לא אמירה ערכית, אלא אמירה המבוססת על הבנת מהו מדע, מהי בעצם העשייה המדעית. העשייה המדעית מבוססת על מה שמכונה "השיטה המדעית". יש להדגיש כי אין שיטה אחת ויחידה לכך וקשה להגדירה בבירור, ועל כן מדענים וחוקרים עורכים מחקרים שלעולם אינם זהים זה לזה, אך הם ככלל בעלי עקרונות משותפים. כל עשייה שכוללת בתוכה אותם עקרונות מסוימים עשויה להיחשב כעשייה הנשענת על השיטה המדעית ועל כן בעצם כ"מדע". העקרונות הבסיסיים המשותפים לכל עשייה אנושית שמנסה להשיג ידע מודע על העולם כך שאפשר לכנותה "מדעית" אלו: - הנחת בסיס כי ישנם דפוסים במציאות כשלעצמה - הנחת בסיס כי לתודעת האדם יכולת להשיג ידע על דפוסים אלו - עקרון של דגימת מידע מהמציאות כשלעצמה ועיבודה בתודעה האנושית - עקרון של של יכולת לאתר ולזהות דפוסים במידע - עקרון של יכולת לנסח כלל או חוק כלשהו בד"כ לגבי דפוסים שמזוהים - עקרון של יכולת להציע הסבר אחד או יותר לתבנית או לכלל/חוק עבורה, כלומר להעלות השערה אפשרית (זה לא מבטיח אם זאת שהיא נכונה) - ועכשיו מגיע עקרון מפתח חשוב במיוחד בעשייה מדעית שמבחינה אותה היטב מכל עשייה אחרת של התבונה האנושית בדרכים להשגת ידע על העולם: עקרון של *יכולת להעמיד במבחן* את ההסבר המוצע - אחד או יותר - ופירוש הדבר להראות ולהצדיק שהכלל/חוק או ההסבר המוצע לדפוס הוא נכון וזאת על ידי אישושים לו ויתרה מכך - על ידי *יכולת להעמיד את ההסבר במבחן הפרכה*. אם הרעיון לא מאושש ואף מופרך (לא עומד בהצלחה במבחן ההפרכה) אז הוא יכול להיזנח או שהחוקר יכול לנסות להציע הסבר אחר או נוסף ולבחון השערה מחדש. - עקרון של בחינות חוזרות ונשנות של ההשערה וביסוסה בתקפות חיצונית - עקרון של ניסוח ההשערה מחדש בצורת תיאוריה - כשהכוונה ל"תיאוריה" במונח המדעי שלה ולא במונח השגור בשפת היומיום, אלא למערך של הסברים מבוססים שאוששו ולא הופרכו (לפי שעה) לתבנית/דפוס אחד או יותר שזוהו. למשל: תיאורית הכבידה, התיאוריה האלקטרומגנטית, תיאורית מכנינקת הקוונטים, תיאורית היחסות, תיאורית האבולוציה, וכו'. - עקרון של אישוש ההסבר וניסוחו מחדש בצורה כמותית - עקרון של יצירת מודל (יכול להיות גם מופשט, לא חייב להיות מוחשי) שמייצג בצורה תקפה (ממצה ובלבדית ככל הניתן) את התבנית/דפוס אחד או יותר שנמצאו במסגרת התיאוריה וכך בעזרתו גם ניתן לנבא (בסבירויות "גבוהות"/"מוצלחות") תופעות שיש בהן את התבנית/דפוס שזוהו והוסברו. - עקרון של המשך בחינת התיאוריה בעזרת המודל - עקרון של המשך העלאת השערות חדשות הנגזרות מהתיאוריה/מודל או אחרות ובדיקתן בעזרת המודל אם כן, היצירה המדעית היא יצירה מתמשכת, דינאמית, שמבוססת על ידע שניתן לבדוק ולהציע לו הסברים אפשריים תוך בחינה מתמדת שלהם. הבחינה היא מעשה מסע בלתי פוסק של אישושים והפרכות, במסגרתו השערות או אף תיאוריות יכולות לעבור תיקונים, שינויים ואף להיות מופרכות ולהיזנח. על בסיס אותם עקרונות אכן ל"אלוהים" כמו לכל רעיון או השערה אחרים שלא ניתן לבדוק - אין במובן הזה אפוא מקום בעשייה המדעית.
כל הכבוד על הפס-קול המשופר ועל האפשרות לשמוע את השאלות הנשאלות ע"י הסטודנטים. ברכות גם על הוספת הרזולוציה HD לתמונה שמאפשרת קריאה נוחה של השקפים. וברכה ענקית למרצה ,ד"ר יובל נוח הררי על היכולת הרטורית (התוכן מעניין ומרתק כשלעצמו) השוטפת של הרצאתו. ולבסוף, בקשה: אודה מאד אם תפרסמו בכיתוב הנלווה להרצאות את חומר הקריאה הממולץ ע"י המרצה . ותודה על ההשקעה של הצוות הטכני! יישר כוח!!!!!
בתור מישהו שאוהב את הנושא ושנהנה מסדרת ההרצאות הקודמת של דר. הררי אני מוכרח לומר שההרצאה הזאת היא ערמה של פתפותי ביצים חסרת תוחלת שאפשר בכיף לדלג עליה.
אתה לא מדייק בפירוש של דוגמת הדג שמתייחסת רק להגדרת אושר כהנאה פיזית. אם מגדירים אושר באופנים אחרים לא בהכרח מגיעים למסקנה שאי אפשר לשרוד אם מאושרים תמידית.
