ליבי יקרה! התרגשתי מאד לשמוע את הסיפור שלך. בהיותי יהודיה לא חרדית אני חושבת שכדאי שיהיה גם דיבור על החניכה המיוחדת שיש במרחב החרדי לנשים המוסללות להיות אמהות ובנות זוג ולקבל באהבה את השליטה של הגברים בחיי הנשים. אני עדה למצב דומה לשלך בתוך החברה החרדית ויש לא מעט סיבות שקשורות במיוחד לדרך החיים החרדית, כמו גברים שמחוייבים להחזיק את התשוקות שלהם עד ליום נישואיהם ונאמר להם שהאישה שלהם היא כלי לקבל את הזיכריות שלהם, דרך העדר חינוך מיני ראוי לבנות לפני נישואיהן בגילאים מוקדמים , וכל מיני השפעות שיש לחיים במשפחות מרובות ילדים כאשר לאמהות אין את היכולת ללוות את הילדים באופן רגשי וחינוכי ראוי. דבר נוסף חשוב זה ההסתרה שיש בעניינים אישיים בתוך המשפחה, חוסר שיתוף כי אסור לדבר על עניים אינטימיים וכבוד להורים ולבעל שמונעים מנשים לשתף את הבעיות שלהן ולבקש עזרה. חלק גדול מהנשים אינן מסוגלות להתפרנס בעצמן כי הן לא למדו וכי יש להן מספק רב של ילדים וגם זה מקשה כלכלית על פרידה. במקרה שאני מלווה כבר שלוש שנים א י נדהמת מהחזית החרדית בעיקר הגברית אבל גם הנשית שמפעילה לחץ כבד על מי שסובלת בכל זאת לעשות הכל למען שלום בית. אני חושבת שהגברים הם הפוחדים מכל שינוי וזה משקף את המנהיגות הדתית החברתית של הקהילה החרדית שמעונינת לשמור על ההיבדלות ועל שימור המסורת השמרנית שמטרתה להגן על הקהילה. הלוואי ובת משפחתי היתה יכולה להרשות לעצמה עורכת דין מקסימה ומקצועית כמו רות, לצערי היא נאלצה להסתפק בעורכת מטעם המדינה שאין לה ענין ורצון או הבנה לעזור במלחמת ההישרדות מול בעל נרקסיסט לא מאובחן שפניו בציבור הם שו ים לחלוטין מכפי שהוא מתנהג מולה. מאחלת לך ולילדיך רק טוב ומחזקת אותך בהשמעת הקול היחודי שלך.
