המלך ליר [ה] - בת אבודה, אישה עשוקה 

תודה על הרצאה מאלפת והאתנחתא המוזיקלית

בוקר טוב. תודה

תודה רבה ד״ר אונגר.🌸

בהמשך לתגובתי מהרצאה ד על המלך ליר: התלבטת במהלך ההרצאה מה מקור ופירוש הביטוי "לקרוע כדג". מקור הביטוי בגמרא (תלמוד) מסכת פסחים. שם נאמר שחכם התאוה "לקרוע כדג" את עמי הארץ. (עם הארץ, כפי שמוגדר שם, הוא אדם שאינו מקיים את הנורמות החברתיות-הציבוריות הבסיסיות). כשאולבני אומר זאת לאשתו, בתרגומו של שלונסקי, יש כאן נופך נפלא, שאינו יכול להופיע בשפה אחרת. אולבני, ע"פ שלונסקי, רואה בה "עם הארץ" במובן התלמודי שהוזכר כאן לעיל. לא חבל על האי שופרא, שחמק מתודעתך, בגלל חוסר התעניינות? הרצאותיך מעניינות, ומרשימות ברוחב הדעת וההשכל, ורק התחום היהודי נשאר דל....

ואגב, אתה מתייחס לעושר הלשוני, על פי כמות המילים שבכל שפה. אבל אני סמוך ובטוח שאתה יודע כי בשירה למשל, עושר הביטוי אינו פועל יוצא של כמות המילים, אלא של האסוציאציות והתחושות שהן מייצרות. האם ניתן להשוות תרבות עשירה, בת מעל 3,000 שנה, על האסוציאציות, וההקשרים האינסופיים שהמילים מייצרות בה, לבין תרבות בת 1,000 שנה, שמתוכם כחצי תקופה דלה להחריד במקורות כתובים? האם "אקרענו כדג" או "איכה" (שתי דוגמאות שהבאתי, וישנן עוד רבות) אינן מעוררות רשת מסועפת של הקשרים, אסוציאציות ומשמעויות, רבות ועשירות בהרבה, משפתם של פראי שבטי הסאכסוניים? להמשך דיון (אשמח!!) yolasha@gmail.com דוד