אכן , פרשנויות שונות של פרשנים רבים. עובדה שאינה אלא הסכמה גורפת שקשה מאוד לרדת לסוף דעתו של ל.וו. . וכל זה לא מפריע לו להיות כה פופולרי וכה משפיע .. מ"נפלאות התבונה" האנושית : גם לא להבין על בוריו דבר כלשהו -וגם להיות כה מושפע ממנו . 😮
עינוי פיזי ( לא עלינו ) ינביע אצל המעונה השמעת קולות ( יבבות צריחות וכיוצ'ב.. שלא נדע ) 'חסרי משמעות בלשון הטבעית'. אז אם לדידו של לודוויג "באין קונספט אין תחושה " היינו , "אם תחושה אזי [ קדם לה ] מונח/מושג " - כיצד נסביר זעקותיו של הסוביקט המעונה ?
אתה והוא והיא ואני - לא רואים צורתו של שולחן פלוני (היינו, תחושת ראייה כלשהי. 'היות רואה' ) בעזרת מונח כלשהו. קיומה של התחושה הפרטית ה'פנימית' אינו מותנה בקיומה של שפה כלשהי. לא טבעית פומבית ולא פרטית. ממש כמו שעיקצוץ בכף רגלי ( דרכתי מבלי מישים על נעץ ) מנביע תחושה ( לא רצויה ..) בלתי משוימת . נעדרת שם. נכון - אין שפה פרטית . אך מזה לא הבינותי היאך נובע שתחושה סוביקטיבית כלשהי - קיומה בהכרה מעיד על שיומה (לתחושה צמוד שם) . ודאי שדיון על התחושה לעיל עם זולת תהא בלתי אפשרית ללא שפה פומבית משותפת לשנינו . אך עצם קיומה של התחושה , אף קיום המודע להכרתי - מדוע ייזדקק זה לשיום (בטרם רפלקציה ) ? לא ייזדקק. שער שמבטך נעוץ בשולחן ומחשבותיך נודדות בעולמות אחרים ... אתה רואה שולחן .. הכרתך לא בו.. אינך זקוק ל"שולחן" כדי לראות...שולחן. ( אולי לא הבנתי ). אחלה הרצאה ! כרגיל ! יישר כח.
אלוהים.כמושג.שאינו מושג.כול מהותו של המושג הזה הוא למנוע את החרות המוסרית של האדם השפה היא כלי/אמצעי לקיים תקשורת ראשונית במכנה המשותף הרחב ביותר.אלוהים ,כמושג שאינו מושג נכלל בה.ת חרות ל חרות
