תקשיב אתה ממש חכם, אני אוהב אותך ואת הסירטונים שלך, היעדר הסירטונים שלך הוא סבל, והימצא הסירטונים שלך הוא עונג, תצליח אמן.❤❤❤ אה ורציתי להוסיף גם בשורות טובות לאור התקופה הקשה, תהיה בריא🙏🙏🙏
אני מנוי לערוץ שלך כבר כמה שבועות. הסרטונים מובנים, מפורטים ומצליחים להעביר את המידע בצורה ממש מעניינת; ממדע ועד לפילוסופיה - התוכן פשוט מעולה! תודה, מאחל לך הרבה הצלחה בהמשך :)
תודה על זה. זה דיי מה שביקשתי בפעם הקודמת. כשהייתי ילדה, התפיסה שלי הייתה ממש ממש תועלתנית, עד לרמה שזה פגע בי. הייתי מנסה לעזור לאנשים שנראו לי סובלים וטענו שהם סובלים, אבל גיליתי הרבה פעמים שכשאני משקיעה המון מאמצים בלעזור למישהו אחר, לפעמים אני מגלה שהסיבה שהוא לא מצליח להתגבר על הסבל שלו היא כי הוא לא מספיק נחוש לקום ולעשות שינוי. ושהמוטיבציה שלי, מבורכת ככל שתהיה, (במונחים שאתה השתמשת- הסבל שלי תמורת העונג של אותו האדם) כל עוד היא לא משכנעת את אותו הבנאדם לנסות להיות אקטיבי כמה שהוא רק יכול בניסיון לשנות את החיים שלו- היא לא טובה מספיק. במונחים שאתה השתמשת- במחיר של חלק מהעונג שלי, הייתי מעוניינת לתת לאדם אחר הזדמנות להשיג עונג רב יותר- אבל זה יעבוד רק בתנאי שהוא יקדיש מאמצים (כלומר, יקריב מעט מהעונג שלו) כרגע בשביל עונג עתידי. במילים אחרות, זה יסב לו עונג רק אם הוא חושב בתפיסה תועלתנית בערך כמו שלי, ומוכן לסבול קצת עכשיו בשביל הרבה עונג עתידי. מה שאומר שאפילו לפי תפיסה תועלתנית, לא תמיד שווה לך להקריב חלק מהאושר שלך בשביל אושר של אחרים. אם נסתכל על הדוגמה של קרבות הכלבים שהזכרת, בהנחה שאנחנו באמת מסתכלים רק על עונג מול סבל של בני אדם ולא מחשיבים את הכלבים (ואני אגיע לדעתי בנושא הזה בהמשך), לדעתי האישיו פה במובן התועלתני נובע מההשפעה של זה על התווך הארוך. ההנאה של אנשים מקרבות כלבים היא הנאה מעטה וזמנית. הם יכולים להתפרנס בכבוד, למצוא משמעות, ללמוד את העונג שבאהבה עצמית, ולמצוא חיים שלווים ויציבים. במקום זה, (לא תמיד "במקום זה", אבל הרבה מהפעמים יוצא שזה באמת בא במקום) הם משקיעים את הזמן שלהם בלראות יצורים חיים אחרים סובלים, להינות מזה, ואז לחזור הבייתה לחיים חסרי המשמעות שלהם ולהרגיש בסבל של הקיום ללא אהבה עצמית וללא קרבות הכלבים שהם התמכרו אליהם כל כך. צריך גם לקחת בחשבון שיש צורות של עונג שנשארות יותר זמן מצורות אחרות. אם אני אסע ברכבות הרים פעם ב..., אני אהנה מאוד מהנסיעה. אבל אם אני אסע כל היום וכל הלילה ברכבות הרים, זה אולי עדיין יענג אותי (גאד זה נשמע רעXD אבל לצורך הדיון אני נשארת עם המילה עונג), אבל הרבה פחות מאשר למצוא דברים חדשים להתענג עליהם. התפיסה הטבעית שלי היא דיי תועלתנית, אבל אני נתקלתי בקושי אחר עם תועלתנות, וזה הוא: מה שאמרתי קודם, לגבי כלבים מול בני אדם- מכיוון שאנחנו בהחלט יכולים לראות שגם כלבים חווים רגשות, בעיניי אי אפשר להוציא את הכלבים מהגישה התועלתנית, כמו שאי אפשר להוציא מיעוט נרדף מהתפיסה התועלתנית. כלומר, כמו שאי אפשר לומר "רק העונג מול הסבל של העם שלי חשוב בעיניי, כך שמותר לי לגרום לסבל לאנשים שהם לא מהעם שלי כמה שאני רוצה כדי לגרום לעם שלי עונג", ככה גם אי אפשר לנהל קרבות כלבים ולהחשיב רק את ההנאה של בני אדם, בעיניי. מה שכן, כאן מגיעה הבעיה הגדולה בתועלתנות, בעיניי- נניח שבנאדם נוהג ברכב לבדו, ופתאום רואה שני כלבים על הכביש. כדי להימנע מפגיעה בכלבים הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה לסטות מהדרך ולתת לרכב להיכנס בעץ, וכנראה למות בתאונה. מבחינה תועלתנית, אפשר לומר שאלה שני כלבים אל מול בנאדם אחד. לכן, מבחינה תועלתנית, הוא צריך להיכנס בעץ. אבל במחשבה נוספת, אם אנחנו מחשיבים גם בעלי חיים... מה לגבי החיידקים שחיים בתוך הגוף שלנו? גוף של בנאדם הוא גוף גדול יותר מגוף של כלב, מה שאומר שחיים בו יותר חיידקים. כלומר, יכול להיות שחיי אדם מביאים עונג ליותר יצורים חיים מאשר חיים של כלב. ואם אתה בכל זאת נשאר על ההגדרה של "תועלתנות- לבני אדם בלבד", הינה כמה נושאים אחרים דומים: מה לגבי אישה בהריון? אם אתה נוסע באוטו ויכול או לדרוס את האישה בהריון או להקריב את עצמך ולהיכנס בעץ, האם מבחינה תועלתנית זה שווה את זה, כי היא שווה אושר עתידי של שני אנשים? מה לגבי אישה שמתכננת להיכנס להריון בתקופה הקרובה? מה עם בנאדם שלא מעוניין להביא ילדים לעולם? או בנאדם מבוגר שכבר לא עומד להביא ילדים לעולם? מה שני אנשים ששוכבים במצב צמח בבית חולים כרגע? היית מקריב בנאדם בריא בשבילם, אם הם שניים והוא אחד? בעיניי, הבעיה הכי גדולה בתועלתנות היא שאתה לא באמת יכול לדעת האם עונג של יצור חי אחד שווה לעונג של יצור חי אחר. כל יצור חי חווה הנאה באופן שונה. גם בני אדם שונים, חלקם חווים יותר עונג מדברים מסוימים וחלקם פחות. כך שאי אפשר באמת לדעת האם הקרבת העונג שלך תהיה שווה את העונג ה"גדול יותר" לכאורה של בנאדם אחר.
העונג היחידי שנשאר בסוף ואין בו יסורי מצפון או תופעות לוואי הינו בהשפעה מאיתנו החוצה, כל עונג שנקבל ע"י לקיחת דבר מה, בין חומרי בין רוחני אך ורק לתועלת עצמנו האישית ישאיר בנו רושם רע או טוב חלקי שנגמר ואף יכול להוות חלל לרצות עוד ויותר. נתינה יכולה להראות כלקיחה וכן להפך, תלוי בכוונת האדם הפנימית לאותו מצב. ו'אין טוב אחד ויחיד אלא אם כן הוא מהשמיים"
סרטון נהדר! אני אוסיף משהו לגבי רגשות חיוביים מול רגשות שליליים, אך לפני כן, אם נסתכל על רגש - יש שיגידו כי הוא דבר שמשפיע על תועל של פעולה כזאת או אחרת, כמו שאי-אכילת פיצה עם אננס תועיל יותר - וזה נובע מרגש האהבה או שנאה לשילוב הזה. עיקרו של דבר הו כזה: רגש של הפסד הוא יותר מורגש מרגש של רווח - ניתן לראות את זה בדבריו של פרופ כהנאמן (- זוכה פרס נובל לכלכלה) בספר לחשוב מהר לחשוב לאט (הוצאת כנרת, עריכה מדעית מיה בר הלל, ע''מ 317 תרשים 10 - ערך פסיכולוגי כתלות בסכום דולרי)
סרטון מעולה! תגיד,שקלת לעשות פודקאסטים? אני חושב שתוכן שאפשר לשמוע ברקע בזמן שעושים משהו אחר, וגם תוכן שנכנס יותר לעומק כי פודקאסטים הם בדר"כ הרבה יותר ארוכים מסרטונים, יכול להיות תוכן מעולה
האנושות הינה צורת החיים האכזרית בפער ענק, שמתקיימת על פני כדור הארץ מזה עידנים! גורמת לשחיטת מיליארדי חיות מדי שנה רק בשביל העונג של האבסה עצמית, מזהמת את כדור הארץ בגרף, שעולה ועולה, וזה עוד לפני שאכנס לרשימת הפשעים והאכזריות שהאדם מגלה כלפי עצמו, אם זה בחלוקה שגויה לדתות, גזעים, ולאומים שגורמים למלחמות מכל הסוגים ועוד מגוון צורות חשיבה נחותות מתפיסה אנושית מוטעית של המציאות. המגיבים הינם חלק מהפלא, שנקרא אנושות לכן אין זה צריך להפתיע אותך כלל, ישנם יוצאים מן הכלל, שחשיבתם מעט יוצאת מהקופסא, אך הם לא יותר מ"שגיאה במערכת". כדאי להפנים ולהפסיק להדחיק, שאנחנו מין בור ואכזר, ולצאת מהקונספט הנאיבי שהאנושות נזר הבריאה!
סבל הוא סובייקטיבי, מה שסבל בשבילך הוא עונג למישהו אחר ולהפך. כלומר יש דברים שהם סבל רע בשבילך ועונג טוב למישהו אחר. אז כן, סבל הוא בהכרח רע, אבל זה תלוי באינדיבידואל מה זה סבל ומה זה עונג
Great video, as usual (I hope you don't mind my responding in english). A few thoughts: 1. I think that coherent utilitarianism must logically apply to all living beings. If you ever accept that another person's pleasure outweighs your suffering, why should this be determined by anything as arbitrary as nationality, religion, or even species? 2. I think that pleasure is something that is difficult, maybe even impossible, to quantify. you might argue that, as a utilitarian, even if one person's enjoyment from watching a dog fight is much less than the dog's suffering, if enough people were to watch and enjoy the spectacle, then it would become moral, as more pleasure than suffering was created. I think that a utilitarian would respond that the suffering experienced by the dogs is not comparable in any way to the enjoyment of the viewers. I propose a model inspired by set theory: the pleasure experienced by an individual viewer is finite, yet the suffering is the cardinality of R. the pleasure experienced by any number, even theoretically infinite, of dog fight viewers, is still smaller than the suffering of the dogs. 3. Although I'm sympathetic to the idea, I am not a full utilitarian. I think there's something important that utilitarianism misses: the freedom to choose. What do you think? Thanks for the video!
@@EasyWayClips Thanks! one more thing: I think it is, in fact, moral to let the little girl suffer, provided that enough people get enough benefit. Worldwide, over 1 million people die in car crashes each year. Yet we don't ban driving. if we don't ban something that would save over 1 million innocent lives each year, would we ban something that causes 1 person to suffer? An open question to fellow nerds: in warhammer 40k, the empire of man murders 1000 people each day to keep the gods of chaos at bay. would you deem this immoral? my current opinion is that it's moral, but I'm open to changing my mind.
@@ezway במידה וראית את הסדרה המדהימה הזאת אז כנראה שהבנת שתועלתנות היא הערך העליון של סיביל וזה למעשה מה שמניע אותה לפעול וכל ההחלטות שהמערכת הזאת מקבלת מאוד קשורות למה שאמרת בסרטון
מי שרוצה לראות איך נראה עולם מושלם שאנשים נוטלים כדור מידי יום כדי להיות שמחים ואיך נראת חברה ״מתוקנת״ בלי סבל אלא רק עם עונג ממליץ לקרוא ״עולם חדש מופלא״
לדעתי צריך לנהוג כך שהסבל של האדם הסובל יהיה מינימלי או לצמצם לחלוטין את הסבל, לסבל יש משקל רב יותר מאשר עונג. אם נלך לדוגמה של העיר - בהנחה ששחרור הילדה לא יגרום סבל לשאר התושבים אפשר לבטל את הסבל של הילדה בכך שנשחרר אותה, למרות שרמת העונג של השאר תפחת. אבל, אם שחרור הילדה יגרום לסבל של שאר התושבים אז צריך להשאיר את הילדה, כי לפי הגישה צריך לצמצם את רמת הסבל, וסבל של הרבה אנשים גדול יותר מסבל של אדם אחד (כך שומרים על עקרון התועלתנות). בקיצור, זה לא סביב ריבוי עונג אלא סביב הפחתת סבל. אשמח אם תתן דוגמאות למקרים בהם השיטה הזו נכשלת, אני לא מצליח למצוא כאלה.
לדעתי, תועלתנות איננו מושג קבוע ביחס לכל אדם. לדוגמא: נניח שיש אדם שהלך לקנות בגדים במקום ביחד עם החבר שלו. כאשר הגיעו לקופה, אותו החבר שכח במקרה את הכסף שלו בביתו, ומבקש מאותו האדם לשלם עליו (ללא ציון החזרה). האדם חושב שבהיותו כאדם אגואיסט (לא שהוא מודע לכך) איננו מוכן לחלוק את כספו שהוא עצמו הרוויח עם חברו שנהג באי אחריות, ולפי כך האדם וחברו יוצאים מהחנות כשלאדם יש בגדים שהוא קנה ולחבר שלו אין בגדים בכלל (כאשר יצאו מהחנות, כמובן). ולכן, לפי דוגמא זו, תועלתנות היא למעשה מיוחסת לייחוס של האדם כלפי החברה.
כבר טעית במסקנה הראשונה שלך שהבן אדם התועלתן רוצה שלכמה שיותר אנשים יהיה כמה שיותר עונג. משום שהאדם התועלתן רוצה כמה שיותר עונג לעצמו, אפילו אם זה בא על חשבונו של האחר, הוא רוצה להינות מהוויתו ככל היותר, והוא אדיש לחלוטין לנדיבות שלא תענג אותו.
עד אמצע אם לא כמעט סוף הסרטון - תוהה איזה עשר פעם איפה החידוש ואיזה באסה שהסרטון לא עניין/חידש לי הרבה יותר. בסוף, קולטת שטעיתי ועפה על זה, תודה! נ.ב, טוב שאתה בצד השפוי שלא נותן יד לאננס על פיצה
יש בעיה אחת עם הגישה התועלתנית. הבעיה היא שאי אפשר לכמת עונג או סבל. ומכך גם אי אפשר לעשות חישוב והשווה. הגישה היא אכן דבר מהפכני ביותר אך החוסר ביכולת לכמת רגש בצורה אוביקטיבת היא מחסום ענקי לשימוש בגישה הזאת.
העיקרון שבתועלתנות ללא ספק מדריך אותנו ברוב חיינו. הבעיה היא שסבל ועונג הם סובייקטיביים באופן מוחלט, ומושפעים ממספר גורמים עצום שהרבה פעמים אנחנו לא יכולים אפילו לשער כשאנחנו מול התלבטות, בעיקר כשהיא כוללת גם אחרים. למשל בנוגע לילדה במרתף - תושבי עיר שלמה שיסבלו בשביל ילדה אחת יכולים לחוש אושר על היכולת לסייע לילדה חסרת אונים ולחוות את הסבל בעבורה יחד כחוויה מעצימה של אחוות אחים (דמיינו שעיר שלמה מקבלת עונש חמור על עזרה לילדה קטנה בסיטואציה מול אויב, נניח); לעומת הסבל של הילדה - שהוא מעבר לגופני, הוא הסבל במחשבה הנוראית שהחיים שלה לא שווים וכל כך לא אכפת ממנה עד כדי כך שהסבל העצום שלה ראוי כדי שאחרים יהיו מאושרים. אז אולי הילדה מנצחת? למישהו יש את היכולת לשער לאן כל אחד יקח את ההשפעה של הבחירה פה? זה בלתי אפשרי לא רק בגלל שזה סובייקטיבי אלא גם בגלל שזה תלוי בבחירה של האדם בכל רגע, לאן לקחת את התחושות שלו מול המציאות העובדתית. בקשר לקרבות הכלבים זו דוגמא בוטה, אפשר ללכת על דוגמאות יותר חמקמקות שלא יגרמו לנו כל כך הרבה תחושת עליונות מוסרית מול אחרים: גני חיות באופן כללי. הופעות קרקס. תוכים בכלוב ביתי. מופעי דולפינים. האם מליוני האנשים שחוו עונג מסויים מכל זה שווים את הסבל שהוא כולל לחיות? זה דומה לשאלה האם הדייג אוהב דגים. אז.. בדרך כלל אנחנו אוהבים את עצמינו ודואגים לעצמנו. ולכן לדעתי זה יכול להיות מוסרי שאדם יוותר על העונג שלו ויתחשב בסבל של האחר, אבל לא שיתחשב בסבל שלו ויוותר על העונג של האחר.
יש עוד עיניין או בעצם באותו עיניין אם לכמה יש חלק מהאנשים שנהנים וחלק מהאנשים שסובלים אז בשביל אותם אנשים זה 100% סבל זה 100% רע כי הבני אדם לא נמצאים בגוף של עוד 100 אנשים אחרים הם נמצאים רק בגוף של עצמם ואז כלפיהם זה לא הוגן שהם נימצאים במצב של סבל גם אם אנשים אחרים מרוויחים מי זה לפי דעתי. דבר נוסף אני חושב שיש ערך עצמי לחיים עצמם ולפי דעתי זה דווקא כן תועלתני מכייוון שהבן אדם ככל שהוא יחייה יותר זמן גם אם כל החיים שלו היו מלאים בסבל טיפת העונג שתהיה לו במשך כל החיים תהפוך למשהו גדול ואם אתה בן אדם מאמין כמוני אז אתה יודע שבעולם הבאה יהיה לו הרבה יותר עונג אם הוא שרד כמו שצריך חיים כאילו ואם אתה לא מאמין ואתה חושב שאין עולם הבאה אז ממילה ברגע שבן אדם מת לא יהיה לו יותר עונג ולכן הדבר הכי חשוב הוא קודם כל להאריך חיים של כמה שיותר אנשים בצורה שיוויונית עד כמה שאפשר * כמה שאפשר אבל את זה כבר הקורא יפרש כי יש פה כמה כוכביות לשים.
אפשר להוסיף עקרון לתועלתנות שבמקום לשאוף לכמה שיותר עונג לכמה שיותר אנשים, לשאוף רק לכמות עונג גדולה לאינדבידואל, ביחס לכמות הסבל לאינדבידואל. לדוגמה במקרה של העיירה המצליחה עם הילדה במרתף, הסבל שנגרם בפרט לילדה גדול יותר מהעונג של כל אדם אחר בעיירה לבדו.
6.10 אולי זה מרגיש לא מוסרי לכלוא את הילדה, אבל זה המעשה הנכון. אפשר לחשוב על זה בצורה הפוכה, הילדה בחוץ משגשגת באותה המידה שבה היא סבלה במצב ההפוך, ותושבי העיר סובלים באותה המידה ששיגשגו, אני חושב שכולנו נסכים שבמצב כזה צריך לשחרר את העיר ולקטוע את העונג של הילדה, וזה בעצם מוכיח שהאושר של העיר חשוב משל הילדה ולכן כליאתה היא אכן המעשה הנכון.
2:18 בזה יש בעיה כי כשאתה עושה את זה זה יחשב רצח ואתה תיהיה בכלא אז זה יהרוס לך חיים אז זה יהיה ככה מוות של שני אנשים כביכול לעומת מוות של חמישה אנשים שכאן אתה לא תצא אשם כי פעלת לפי הנחיות וזה יותר אשמתם וגם תוסיף את זה שזה יכול להיות מוות של שלוה אנשים כי לרוב ברכבות יש שני נהגים אז כביכול זה בסוף יצא מוות של שלושה אנשים לעומת מוות של חמישה אבל זה גם יכול להשתנות על אשמה של מי שאמר לפועלים לעבוד שם בגלל שהוא לא בדק על שעות הרכבות וזה יעשה הרבה הבדל
כאן מוצג מצב שמערכת החוק היא מזיקה יותר ממה שהיא מועילה כי היא תגרום לבן אדם לא למשוך בידית שתציל 4 אנשים(5-1=4). וזו היא הבעיה האמיתית ולדעתי צריך שטיעונים תועלתניים ישמשו כסיבות מקלות במשפט אם לא מזכות.
מענין ואם זה היה אדם לבן עשיר וחכם ובצד השני ו5 שחורים עניים ולא מלומדים, גם אז זה היה ברור באותה מידה שעדיף מוות של אדם אחד על חמישה? או ששם המוסר הכפול שלך מאבד את זה.
וואו סרטון מדהים כמו תמיד יש לי שאלה, האם למדת פילוסופיה ? ראיתי את הסרטון שלך לגבי בתי הספר ומערכת החינוך ,הבעיה היא שהם לא מסוגלים לצדק את המערכת עצמה , התווכחתי עם המנהלת עצמה ,והיא אומרת שזה מה שיש ,ורצתה לשלוח אותי ליוצעת ... על מה ??? על מה שאמרתי ? , ואני לא מדבר על מה שמלמדים שם ....
1:20 לגבי הסוכריות, אז עונג זמני שגורם אחר כך לתופעות לוואי שליליות כגון מחלות וחורים בשיניים זה באמת נחשב עונג של תועלת? אני חושב שאם היית מדבר על פירות מתוקים וטעימים כגון אפרסק שלא עושים חורים בשיניים ואפילו אם היה כאב בשיניים ייתכן שהם היו מתקנים את הכאב [מניסיון אצלי תפוח צהוב ואפרסק העבירו כאבי שינים אז זה עבד אצלי אבל אני לא בטוח שזה יעבוד אצל כולם] בכלל דברים טבעיים הם טובים ודברים לא טבעיים כגון חומרים שהרסו אותם פרקו אותם בכמיה הם דברים ללא תועלת מושלמת כי גם אם יש לכאורה תועלת היא מעורבבת גם בתופעות לוואי שליליות לכן ברור שהטבע מציע תועלת מושלמת ללא תופעות לוואי שליליות ואילו כל דבר אחר הוא לא מספק מושלם כי הוא לא טבעי ולכן נלווה אליו חוויה שמסבירה שהוא לא תקין.
מה שאתה אומר לא בדיוק נכון, לדוגמא הטבע לא נותן לנו אלטרנטיבה טובה לדברים שהרפואה לדוגמא נותנת לנו. ללא הרפואה המודרנית, תוכלת החיים שהייתה לנו לפני שנים הייתה פחות ממחצית החיים שלנו עכשיו. בכל מקרה הדוגמא שהוא נתן על הממתקים מדברת על הקונספט של אושר רגעי, אז תופעות הלוואי לא ממש רלוונטיות לסוגיה כי הן לא מידיות.
מי מחליט איזה עונג ראוי ואיזה עונג לא ראוי? האם יש חוק שקובע מה ראוי ומה לא ראוי? אדם שחולה בנפשו עלול לחשוב שדבר שבעיני אנשים שפויים נתפס לא ראוי, ראוי... הבעיה במוסריות היא שזה דבר סובייקטיבי, לדעת היטלר זה ראוי להרוג את כל הגזעים שהם לא ארים, כי הם נחותים... כמובן שהדבר לא ראוי אבל זו הבעיה, אין חוק שלפיו אפשר לקבוע מה ראוי ומה לא, דבר סובייקטיבי לא יכול להתאים לתורת מחשבה אתית ובחירת בחירות לפיה.
לגבי הדוגמה של קרבות הכלבים, אתה יכולת לתת דוגמה גם של ציד ובלי קשר לדעתי קרבות כלבים זה דבר נורא וכמו לכל דבר גם לתועלתנות יש צדדים טובים וצדדים רעים פשוט צריך לדעת מתי ואיך להשתמש אתה הערוץ הכי מעשיר וחכם ביוטיוב בעברית
רציתי להציע לך סדרת "בקיצור" חדשה על האימפריה המוסלמית לאחר מות הנביא מוחמד,תוכל לספר על הקרע הסוני שיעי על מלחמות בתי "האצולה", על צלאח א דין וכל השאר... נ.ב יש לך תוכן נפלא
אני חושב שההבדל בין הקרבות כלבים לפיצה הוא ההכרח בלגרום סבל כדי ליצור עונג לדעתי כאשר מוכרחים לגרום סבל כדי ליצור עונג אז בוחרים בתועלתנות אבל אין הצדקה בליצור סבל כדי להפיק עונג
אתה לא מדייק. תועלתנות מבקשת את התוצאה בעלת התועלת הגבוהה ביותר, שתפיק כמה שיותר טוב, וכתורה כללית די משאירה את השאלה "מהי אותה תועלת?" פתוחה. העונג הוא פרשנות שלך ומן הסתם היא לא עובדת. בזה שהתועלתנות משאירה את השאלה הזאת פתוחה היא לא מתיימרת להיות תורה אתית אולטימטיבית, אבל היא כן נכונה
