יזהר כהן - ניגונה של השכונה מילות שיר: היו ימים - היו ימים, כשעוד היינו ילדים. תמצא הכל באלבומים, אולי יגידו חברים. היינו יחד חבורה - עצים אספנו בשדרה. בקומזיץ סביב המדורה, שרנו, זאת הייתה שירה. כך היינו בשכונה, כך היה כל השנה, חשבנו ש'לשיר' זה 'לבלות', היו ימים - היו לילות. עברנו את אותם דברים, וכבר היינו נערים. רקמנו אלף סיפורים, ערמנו אלף מזמורים. גילינו את האהבה, ידענו מן האכזבה. ידענו 'רע' ו'טוב-יותר', ותמיד המשכנו לזמר. כך היינו בשכונה, כך היה כל השנה, חשבנו ש'לשיר' זה 'לבלות', היו ימים - היו לילות. יש אומרים, כבר התבגרנו - הכל הפך להיות ישן. דבר מאז לא לקחנו, חוץ משיר ישן נושן. אחד מנכ"ל - שני לוחם, שלישי בכפר סוסה רותם. אחד היה למהגר, ואני ממשיך פה לזמר. כך היום זה בשכונה, השכונה כבר נתרוקנה. לא שדרה ולא גינה, נותרה רק מנגינה. אזכור תמיד בכל פינה, את צלילה של השכונה. מילים: חיטמן עוזי ז"ל / חודורוב אבנר
השיר נכתב על שכונת ילדותו של עוזי חיטמן - גבעת נפוליאון ברמת גן. חיטמן כתב את השיר ליזהר כהן כשנסעו ביחד לקהילות יהודיות בחו"ל. השיר נכתב עקב מלחמת יום כיפור עקב האווירה העכורה ששררה בארץ אנשים רבים ירדו מהארץ בגלל הכלכלה ההקשה בשנת 1974 וזה נאמר בשיר על הירידה
כך נראים בני אדם במצב נפשי המתקרא "ריכוז". קשה להגיע אליו כשאתה רגיל להתעסק בפלאפון ב-16 אפליקציות בו-זמנית. הם לא בעונש, הם פשוט לא מאולפים להעמיד פנים שהם במסיבה של MTV כל פעם שמכוונים אליהם מצלמה. מוזר, הה?
