הרצאה מצויינת כרגיל. כמה הערות: - מה ההבדל בין ההנחה הדטרימיניסטית (מבחינת מה שאנחנו קוראים לו חופש) של הדת מבחינת קיום אלוהים, של היוונים מבחינת הגורל, מויירה, ומבחינת המדענים לגבי קוונאטים (איפה שאין וודאות של 100% ? מלבד האפיון הפסיכולוגי של כל אלה ? האם כל אלה משמשים מבחינה סימנטית עוגן כדי לבנות משמעות ותו לאו ? - לא הייתי משתמש במילה בטלן כדי לתאר את ניטשה, אפשר לייחס לו המון מהשינוי ערכים במאה ה20 ואפילו ה21, אפילו את התיאור של וינגנשטיין לגבי זבוב בבקבוק הוא לקח מניטשה או לפחות איחר אותו (ניטשה דיבר על שימשה) הוא מוזכר בצורה כזו או אחרת באינספור איזכורים פילוסופים במאה ה20 וה21, כוונתי להגיד שה'פילוסופיה' שלו או לפחות הביקורת שלו על פילוסופיה השפיעה רבות. אני כמעט משוכנע ד"ר אונגר, שלא התעמקת בניטשה (לדעתי וויטגנשטיין הוא צאצא ישיר שלו) ואני מבין לגמרי למה - מאותה סיבה שהוא לא מוזכר לטובה בהרצאה הזו, שהוא לא מדבר לרוב המוחלט של האנשים. קראתי את הרצון לעוצמה רק לאחרונה, רוב מה ששמעתי על הספרים האלה פשוט הטעה אותי לאורך השנים, הכרך השני חזק מאוד מבחינה מטאפיזית באותה מידה שהוא קוטל אותה. קאופמן הוא רק פרשן מאוד ספציפי של ניטשה, כי להכיל באמת את ניטשה זו משימה בלתי אפשרית, אני חושב שעוד 500 שנה הוא ימשיך להיות רלוונטי, כשיחפרו אותו מההריסות. נ.ב. אתיקה הוא נושא מרכזי בהרצאות המובאות. לדעתי האיום המרכזי על כל אתיקה במאה ה20, ה21 הוא הניהיליזם. אז נכון שלניטשה יש חזון משיחי כתרופת מרפא כנגד הניהיליזם אבל לפחות לי התרופה הזאת עובדת. אם התקופה שלנו הפוסט מודרנית מתאפיינת ברקבון של הניהיליזם׳ שהיום כבר קשה מאוד להתכחש לו, כדאי לדבר עליו, גם כמו שניטשה דיבר. הרהורים שלא בעיתם.
היי אמיר, כרגע ראיתי הערותיך אלה, ולצערי - אין לי הזמן להשיב עליהן בפרוטרוט, כי אצטרך להפעיל מספר מתודולוגיות שונות - באפיקים שונים. לעניין ניטשה, אומר באופן קצת פרדוקסלי שגם מפריזים בערכו, וגם ממעיטים. דברים מסוימים שעשה - סללו דרכים והמיטו חורבן מלא על פילוסופיות קודמות, שזו דימניקה מכרעת באבולוציה האינטלקטואלית. אולם, רבות מהתבטאויותיו נראות בעיני כרטוריקה לשמה, והן לא קונסקאניאליות לעניין חשיבה מעמיקה לאשורה. מכל מקום, ראה גם הערתי זו בהסתייגות מתבקשת. לעניין ההערה הראשונה - תלוי מאיזו מטא-מתודולוגיה מביטים. פוזיטיביסטית, פרגמטיציסטית, קונבנציונליסטית וכו, ובכל מודל כזה נקבל תשובה שונה - בהרבה או במועט. אולם "מוירה" היא לא מודל בר-השוואה לשאר סוגי הדטרמיניזם. מדובר כאן על משהו אחר, ולשם כך חייבים לתפוס את המטפיזיקה הקדם-היסטורית של היוונים, זו שלפני הפרה-סוקרטים. אפשר לקרוא על זה משהו אצל וינדלבנד, אף שכבר אינו מקובל על ההיסטוריוסופים של היום.
@@user-jw8uw7ej9e ד"ר אונגר היקר, תודה על תשובתך. מעניינת דעתך על ניטשה. אני אצטרך מתישהו לעשות מחזור שני של קריאת כתביו. לגבי המוירה אצטרך להעמיק בנושא, לא התעמקתי בפרה-סוקרטים. את וינדלבנד כבר הזכרת באחת ההרצאות, אבל קשה להשיג את כתביו, אנסה בכל זאת. ברכות.
@@yosivin1 יוסי יקר, מכיר את ההרצאות. הפילוסופיה של ניטשה מוכוונת לאו דווקא אל מחשבה אלא לכיוון ויטליות ופעולה. כמו כן דעתי שאי אפשר להבין אותה בלי לנסות לקרוא אותה וגם הסיכומים שלה אם של קאופמן או של אחרים לא עושים לה צדק. זאת דעתי לפחות.
