7:28 "...אבל האפשרות השניה זה שאם אין סיבה למעשי זה עוד לא אומר שזו פעולה שרירותית. אני עושה את זה מתוך שיקול דעת אבל לא מתוך סיבה.(ז"א) אין סיבה שמכתיבה את מה שאני עושה אבל זה לא אומר שזו פעולה שרירותית. למשל... הצעתי, שהפעולה נעשית לא מתוך סיבה אלא למען תכלית. ז"א כשאני עושה פעולה מתוך שיקולים מה אני רוצה להשיג או איזה ערכים אני רוצה לממש, אז את הפעולה הזאת, גם אם אין לה סיבה, לא נכון לקרוא לה פעולה אינדטרמיניסטית\שרירותית. זו פעולה שיש בה אישהשהו סוג של שיקול דעת שלי..." אתה מנסה לתאר בחירה ללא סיבה, ובפועל מתאר בחירה שיש לה סיבה מאוד ברורה: שיקול הדעת שלך. אז לא פתחת אפשרות שניה (שלישית) כלל. לא? [ואם כך אנו חוזרים לשרשרת הסיבות שגרמה לשיקול הדעת הנ"ל, אשר מובילה אותנו שוב לסיבות שאינן בשליטת אותו האדם הבוחר.]
התיחסות הרב לשאלת בחירה וידיעה לדעתי טעות.מכיוןן שאם הקבה לא יודע את הבחירה העתידית .אזי מדובר על אקראיות אך בבחירה חופשית שיש לאדם אילוצים הוא בוחר מבין מבחר אפשרויות ולא אינסוף כמו באקראיות .כמו בדוגמא של אדם שעומד על אוכף הבחירה היא לעלות או לרדת ולא אינסוף אפשרויות.כיון שמספר האפשרויות סופי אזי אם הקבה מעל הזמן הוא נמצא בכול האפשרויות ולכן אין בעיה בין בחירה לידיעה
למה טעות? סתם כפירה. לא חסר מקורות במקרא על ידיעתו את העתיד וכל העתיד. ואיך ה' מנבא את הנביאים ללא ידיעת עתיד? ה"רב" שלך למעשה מכחיש את הנבואה, כלומר, מין. הוא הרי רב שכיר? השכיר הוא סחיר הוא שקיר. פרשת שמות (יט) וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ ... מלכים א פרק כב (כב) וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן: לא חסר
לפי מה שאני מבין (ממך ומהרב) אתה בעצם שואל מתי לפי דטרמיניסט אדם יעשה פעולה שקשה שלו. אבל לפי המשל של הרב בעצם הר לכאורה יווצר רק מתי שהפעולה תהיה מאוד קשה עבור אותו אדם (לכן זה הר) החישוב המכני של המוח של אותו אדם יפלוט שזה פעולה קשה מידי ולכן לא "יבחר" אותה וירד בואדי.