ביצוע הניפלא לשיר "שתלתם ניגונים". רבי חיים לוק, בניה ברבי, מקהלת המרכז לפיוט אשדוד וכל זה יחד עם התזמורת האנדלוסית הישראלי בעיבוד כובש וניצוח של רפי ביטון . מילים: פניה ברגשטיין, לחן: דוד זהבי צילום ועריכה: עמית בן שושן
ארץ ישראל היפה בהתגלמותה! מיזוג שאין כמותו של מזרח ומערב. רק כאן אצלנו אפשרי. לו יהי כך תמיד בכל. מלאתם אותי בהנאה וגאווה צרופים. תודה לפניה ברגשטיין ולאנדולוסית גם יחד.
וואו וואו וואו! כמה זמן לא התרגשתי ככה מביצוע יפהפה ומרטיט שכזה!! שילוב מרגש שממזג מזרח ומערב באופן מושלם, מחזיר טעמי ילדות ובעיקר מעורר רצון לרוץ עכשיו לחבק את אמי ואבי...
רק בישראל: שיר שנכתב כגעגועים לעולם המזרח-אירופי שחרב בשואה מקבל חיים חדשים בביצוע של עולם יהודי שלא היה מוכר למחברים. השילוב של מנגינת ״מזמור לדוג״ - מופלא. סבתי, ילידת רומניה, היתה שרה את השיר בגעגועים. אילו היתה בחיים היתה מתפעמת מהחיים החדשים שנתתם לשיר
המשוררת הנפלאה פניה, בעצם מותחת בשירה הנפלא ביקורת נוקבת על חברי קיבוץ גבת. פניה היתה גננת בקיבוץ, ורצתה להנחיל לילדים הרכים מעט ממזמורי בית אביה המסטרתים, כפי שכתבה מזמוריך אבי ששר על שולחן השבת. אך בני הקיבוץ שרצו לברוח מהמסורת היהודית לברוח מהעירה, היום קוראים לזה ברוב עיוולתם "הדתה". דרך אגב, כשפניה כתבה את השיר בשנת 1943, הוריה בעת זו כבר לא היו בחיים הם נרצחו ע"י הצוררים הארורים, שרצו להשמיד את היהודים ואת רוח היהדות.
השבוע עברו 38 שנה מאז שאמי נפטרה ממחלת סרטן הכבד ב5 מרץ! אבא נפטר 10 שנים אחריה !הם הורינו הנפלאים נפטרו דווקא באדר! אנחנו אמורים לשמח! אני שמחה שהם היו הורינו!! השיר עוזר לי מאד! תבורכו!
לא ידעתי שאסור לבצע גרסאות שונות לשירים,הניסיון שלך לנכס שירים מסוימים לעדות ספציפיות מעיד על תפיסת עולם מוגבלת וצרה,היופי שלנו כישראלים היא לתת במה וביטוי לכל גוון ועדה מתוך כבוד הדדי
