Thank you for sharing your insight on the theme, your earnest exposition definitively helped me to clarify some aspects. Your lectures shows that there is a caricature of Marx, maybe ossified throughout the 20th century political struggles, which needs to be put aside before reading Marx.
I am speechless at Geuss' extraordinary way of teaching! Not only he delivers the subject with impressive accuracy, he explains how might have Marx responded to people after his death. Looking forward to watching his lectures on Nietzsche! Thank you so much for sharing these lectures, this channel owner.
It looks like Marx was inspired by the developments in thermodynamics in early 19th century for developing his exchange value concept; Similar ideas were being discussed in thermodynamics in early 19th century about the equivalence of heat and energy which were earlier thought to be different. Engineers/scientists resolved this issue with the conclusion that heat is a form of energy and hence are equivalent that enabled them to be compared with all other forms of energy. This culminated in the proposal of zeroth law of thermodynamics in 1850s that looks very similar to Marx idea of exchange value. It may look silly now but back then it was very crucial. In order to truly appreciate those apparently small ideas(but are really ingenious), You have to consider the fact that you have been benefited by this 170 years of knowledge that separates us from those epochs!!
Wonderful lectures, very dense and informative... I wish Prof Geuss was able and willing to give another lecture to finish some of the things he was unable to finish about Marxism...
I hung in for all 8 lectures because of content and in spite of the audio torture. I’m sure many thousands more would have if he simply had some compassion for our ears.
if we really want to talk about the surplus, my question is "how to calculate the surplus of capitalist？ Or the pay out of the capitalist can only be voluntary? "A health modern society needs the cooperation of each role, a company's employees and employees are already engaged in a constant game for self-interest.I do not see what is the unfair and unreasonable thing in such a process.
- דרך נוספת להתסכל על חברה בתקופה מסוימת מבחינה כלכלית חברתית חוץ מיחס הייצור, הוא כיצד הערך העודף(רווח) מתבטא בחברה כזאת. הדרך שבא הקפיטל/ הבעלים של הערך המוסף משתמש בערך המוסף משמעותי מאוד כדי לדעת על זה סוג של חברה אנחנו מדברים. ערך עודף הוא מונח שטבע קרל מרקס בתורת הערך של העבודה שלו, לציון אותו חלק בערך עבודתו של הפועל שאינו משולם לו על ידי בעל-ההון. הערך העודף הוא ההפרש שבין ערך המוצר וערך האלמנטים שנצרכו ביצירת המוצר, במלים אחרות, של אמצעי הייצור וכוח העבודה. לפי מרקס, חלק לא משולם זה הוא ניצול והוא המקור לצבירת ההון של הקפיטליסט. בספרו "הקפיטל" טען מרקס כי ערכו של המוצר לא נובע אלא מהעבודה שהושקעה בו, ומאחר שמחיר המוצר חייב להיות המחיר הנכון (על פי תורת מרקס), הדרך היחידה לרווח הון עבור הקפיטליסט היא באמצעות כפיית הפועל לייצר עבור הקפיטליסט "ערך שימוש עבודה" מעבר לזה שהוא משלם לו. לדוגמה, אם העובד מקבל תשלום בעבור "ייצור ערך" בשווי של שש שעות עבודה, אך עובד 12 שעות, שש השעות שנוספו הן ערך עודף הזורם לכיסו של הקפיטליסט. אביא דוגמא: אני עובד בחנות לנעליים, והקפיטל, נניח שלא נמצא שם והוא לא עושה בתכלס כלום, הוא קנה לפני חודש חומרים ליצירת נעליים ב500 שקל ואני וחבר שלי העובדים היחידים שלו. במשך חודש יצרנו נעליים ומכרנו, והרווחנו לעסק 10000 שקל. אני מקבל 2000 שקל, חבר שלי מקבל 2000 שקל, 1500 שקל הולך לכל מני חשמל ושכיורת והחומרים ממקודםוהקפיטל נשאר עם 4500 שקל למרות שלא עשה כלום. מארקס כועס על זה כי הקפיטל, צריך לשלם לנו בהתאם לעבודתנו, שעות העבודה שלנו היו שוות 10000 שקל, כמובן ש1500 שקל הולך לבזבוזים על חשמל חומרים וכל זה, אבל מה עם ה9000 שקל הנותרים, הערך המוסף, למה אנחנו מקבלים פחות מהקפיטל? זו הטיפשות המרקסיסטית בתאפרתה. ברור שהקפיטליסט צריך לקבל יותר כסף, לא רק שהוא לוקח את הסיכון, והוא זה שיכנס לחובות רציוניות עאם העסק יתמוטט, כל ההנחנה הזאת שהקפיטליסט לא עושה כלום, זו שטות. הקפיטליסט דואג למוצרים נכונים, שעות עבודה מוסדרות, מיסים, ארנונה, גז, תחזוקה, מים , חשמל, התקדמות העסק והגברת כוחו של העסק, וה4500 שקל של הקפיטלטס הם גם בשביל שאם באמת החברה תכנס לחובות, יהיה לקפיטליטס כסף לשלם על החובו ויהיה לו כסף לתת לעובדיו. לכן הקפיטליטס חייב לקבל את הכסף הגדול, הוא היוצר, המייסד, המסתכן. גם אם עכשיו אנחנו באמת הולכים עם הרעיון של להביא כסף למי שעבד הכי קשה, באופן הכי ברור וחד, ברור שהקפיטליטס עובד הכי קשה, אבל מארקס מתעלם מזה. - אז אם נחזור למארקס, מה שצריך לשאול לגבי חברה הוא, מה הוא הערך העודף, איך הוא נוצר, ולמי הוא שייך? בחברת עבדים, כמו ביוון, האדון לוקח את כל העבודה של העבד ונותן לו כמה גרושים לתרופות, שם זה לגמרי ניצול. בחברה פאודלית, החקלאי מזכיר אדמה של אדון אחד, אבל יום אחד או יומיים בשבוע, העבודה שהוא מייצר הולכת כולה אל האדון. אני לא מבין כל כך מה הבעיה כאן, זה התשלום להשכרת האדמה, לאדון יש את האדמה, לך יש את הרצון לפעול, ולכן כדי לשתמש באדמה עליך לעבוד יום אחד רק בשבילו. כמו שכירות של בית, כמה ימים אני עובד בשביל לשלם שכיורת ולגור איפשהו. בחברה קפיטליסטית, מה שחשבו בהתחלה הוא שלא בדיוק יהיה ערך מוסף, לקפטיליסט, כי החוזה בין הקפיטליטס לפועל אמור להיות פיירי לשתי הצדדים, אבל ממש לא ככה, להיפך, הפועל עובד יותר ממה שמשלמים לו. עכשיו כמובן שהסברתי לעיל למה הדבר בסדר גמור, ולמה החוזה פיירי. הפועל הוא אדם חלש, "אין לו זמן", לבנות עכשיו מפעל גדול ומפואר, לכן הוא כבר הולך למפעל מוכן, הקפיטליטס עבד 5 שנים כדי להקים מפעל, וליצור הכל שיתפקד כמו שעון, אני פשוט מגיע, אחרי כל הטירטורים, ועובד, נכון שאני לא מקבל מה שמגיע לי, אבל זה רק נראה לי ככה, כי לקבל כסף על כל שעות העבודה שלי זה לא פייר. כי הקפיטליסט, הוא זה שעובד הכי קשה מכולם, והוא זה שנכנס לחובות במשך 5 שנים, והוא זה שצריך לקיים את העסק, והוא זה שצריך לפתח את העסק, אני ראש קטן, אני עובד והולך הביתה, לכן מה שאני מקבל זה בתכלס מה שמגיע לי. מארקס לא חושב ככה, אבל זה כי הוא מכור למשחק המדוכא מדכא, שייסד הגל, יימח שמו וזכרו.
- בוא נראה עכשיו איך מארקס מנסה לטעון שאכן החוזה אינו פיירי, קודם כל ניתן להתייחס למושג ערך בשתי אופנים, יש ערך חליפין, ויש ערך השימוש. ערך השימוש זה הכי קליל, זה הערך של מוצר מסוים לספק את הצורך של האדם, לכן הוא ערך השימוש. יש לזכור שערך השימוש אינו ניתן להשוואה. כלומר אם אני מחליף בקבוק עם מים צוננים לכובע שמש, זה יכול להיות כי לי חם בראש, והבחור האחר צריך מים, אבל ההשוואה כאן היא השוואה של צרכים, לא של המוצרים עצמם, לא של הערך של המוצר עצמו, כלומר לא הערך של המוצר כשלעצמו. חוץ מערך השימוש, שהוא לא ניתן להשוואה, מרקס טען שהדרך היחידה להשוות בין דברים וכך לקיים כלכלה, היא על ידי ערך חליפין שמתבטא בעבודה אנושית. לכל מוצר יש עבודה אנושית, ועבודה אנושית היא משהו שניתן להשוואה. את יחידות העבודה בהן השתמש עבור "כוח העבודה" הגדיר מרקס כיחידה קבועה, הומוגנית ובלתי משתנה, המייצגת את כוח העבודה הממוצע בחברה. כלומר, בחברה הקפיטליטסית כיום, מלצר לא באמת רואה את עצמו כמלצר, ומתקין נעליים לא רואה את עצמו כך, אלא הוא רואה את עצמו כאדם שפשוט עובד בעבודה שלא מעניינת אותו ורוצה לקבל כסף. ומתוך האבסטרקטיות הזו, אני יכול להתחיל לעשות השוואות בין יחידות "כוח העבודה" שלי, לכסף שאני מקבל, או למוצר שאני רוצה לקנות. אם 10 כסאות שוות 10 שולחנות הן שוות רק כי צריך 10 שעות עבודה ממוצעות להכין 10 כסאות או 10 שולחנות. אם תומצא מכונה ליצור כסאות, וצריך עכשיו רק 5 שעות ליצור 10 כסאות, אזי, 10 כסאות ו10 שולחנות לא יהיו שווים, 10 שולחנות יהיו שווים 20 כסאות, בהנחה כמובן שהכסאות והשולחנות עשויות מאותו החומר, או מחומר דומה מבחינת שוויו. לפי מרקס, הערך של כוח העבודה שמייצר כל עובד נקבע לפי כמות העבודה "הנדרשת מבחינה חברתית" (socially necessary) עבור קיומו, כך שהוא יוכל לייצר כוח עבודה בעצמו. כך, חידושים טכנולוגיים, שמקטינים את כמות העבודה הנדרשת להפקת מוצר כלשהו, מביאים לירידה בכמות העבודה ההכרחית מבחינה חברתית להפקת המוצר, ובכך מקטינים את ערך החליפין של עבודת הפועל העוסק במלאכה. מרקס מביא כדוגמה את תהליכי התיעוש בבריטניה, שם "המעבר לשימוש בנולי אריגה משוכללים [..] ככל הנראה הוריד בחצי את כמות העבודה הנדרשת לאריגת כמות מסוימת של חוטים לבד. האורגים שהשתמשו בעבודת יד [...] המשיכו להזדקק לאותה כמות זמן כמקודם לאריגת הבד. כיוון שכך, התוצר של שעת עבודה אחת שלהם לאחר השינויים שיקף חצי שעת עבודה הכרחית מבחינה חברתית, ובהתאם ירד הערך שלה למחצית מערכה הקודם", כלומר, זמן העבודה הממוצע, ירד בחצי, מבחינת הדרישה החברתית, וכעת אני צריך לעבוד רק חצי יום כדי לספק את אותה הסחורה, או לעבוד כל היום ולספק סחורה רבה יותר. עכשיו נלך לבעיה שמארקס מביא, הרי הסכמנו שהדרך היחידה להשוות בין ערכים באופן פסודו - אובייקטיבי, היא על ידי ערך החליפין. כעת נראה האם המשכורת שאני מקבל מהקפיטל, שווה לעבודה שאני באמת עושה עבור הקפיטל, כלומר שווה לערך החליפין שלי וליחידות ה"כוח עבודה" שלי. נתחיל בפשוט, אני הקפיטליטס נותן לך פועל אהוב, 10 שקל על 10 שעות עבודה. כאן עבודה הופכת לסחורה, העבודה שלי שווה כמו סחורה. ואז נשאלת השאלה, האם יש ערך חליפין שווה בין 10 שקל ל10 שעות עבודה?(וכמו שאמרתי לפני, לטעמי, אסור שהוא יהיה שווה בגלל שצריך שהקפיטליסט ירוויח יותר.) אז כפי שאמרתי לעיל, ערך החליפין של העבודה שלי הוא "הדרישה מבחינה חברתית", למספר שעות שבהם אני עובד, ויוצר את מה שהחברה צריכה. עוד פעם, אם יבוא רובוט לעזרה, אני אצטרך לעבוד רק 5 שעות, ולכן שכרי יצטמצם, והצורך שלי בחברה יצטמצם. החברה קובעת את ערך עבודתי. אז אם אין רובוט, ואני עובד 10 שעות ו"הדרישה מבחינה חברתית", גרמה לכך שהעבודה שלי באמת שווה 10 שקל ב10 שעות הללו, אז הקפיטל נתן לי את כל הכסף שמגיע לי עבור עבודתי. - מתוך מה שעשינו, מארקס יצר פעם אחת שאלון, והלך למפעל, ושאל את הפועלים 3 שאלות: 1) כמה אתה מרוויח ביום? 2) כמה כסף אתה צריך כדי לחיות יום אחד ולקום בבוקר ליום שמחרת? 3) מה הוא הערך של כל הדברים שאתה יוצר ביום אחד? אם פועל היה עונה על שאלות 1 ו 2 אותו הדבר המשכורת שלו הייתה פיירית. אבל אם היה עונה העובד שהוא יוצר יותר ערך מאשר הערך של השעות שהוא עבד בהם בשאלה 3, זה לא היה פייר, "הדרישה החברתית" לא צריכה את הערך המוסף, באותו הזמן הקפיטליסט מתעשר על גבו של הפועל העלוב.
