These lectures are also available on Apple Podcasts, and there, too, there are only 7 Nietzsche lectures. For those of us who would like to read the sections of Nietzsche that Geuss is drawing on in the last several lectures, could anyone give advice? Is this mostly in Genealogy of Morals?
(20:30-21:22, especially 20:07) "To stamp becoming with the stamp of being," to try futilely to turn the endless flux of becoming into some sort of stable being. This sounds like a very Buddhist diagnosis, though I have read that Nietzsche did not read any sort of accurate account of Buddhism.
Completely missing the impact of population boom and scarcity in one hand and the human ingenuity on the other hand. Unfortunately uncritical rehearsal of Marx.
How about Rene Descartes' Rationalism? Chomsky expressed his indebtedness to Cartesian dualistism. He eveb entitled his book " Cartesian Linguistics". Hence, Kant might not have mentioned languages, but language is implired in his philosophy. Umberto Eco reconstructed Kantian philosophy into philosophy of language in "Kant and the Platypus". Herder is wrong.
I am speechless at Geuss' extraordinary way of teaching! Not only he delivers the subject with impressive accuracy, he explains how might have Marx responded to people after his death. Looking forward to watching his lectures on Nietzsche! Thank you so much for sharing these lectures, this channel owner.
These awesome lectures are 10 years old! Raymond tries to picture Marx as he probably intended to be pictured, not through the eyes of "liberal ideologues" as he, Marx, apparently would have called them. Even with that in mind, the two examples, the footballer and the pianist, don't reflect the issue with what Marx took as private property. Let's tweak the pianist example like this. Let's suppose the person, let's call him Jack, makes pianos, not plays them. Let's assume he's really good at it and makes them in the backyard of his house, or in his living or sleeping room. Jack now has many customers and decided to hire Fulton and two other people to help him cope with the increasing demand. He pays them wages based on their skills. He names his piano-making factory and move to a larger place, as the number of pianos to make has increased. Now we can ask, what would have Marx called this? A private, capitalist corporation? Jack indeed takes the "profit" for himself and spend part of it to improve the tools and machineries, and plans to expand "his business". Now it's fair to ask, what's wrong with this? Let's also assume, Fulton had to choose between starvation and working for Jack, which would make him better off, he would make the ends meet and help his children. Something Karl Marx failed to do, working and helping his children. Raymond say Marx wasn't stupid. He was. And yes, in order to stop Jack from hiring people like Fulton, you need to impose a system of dictatorship. Disallow creativity, like making amazing pianos, disallow free exchange, which Raymond said Marx wasn't against. Marx also was extremely confused about the then market place. The Victorian time. He draw a fancy line between what he thought were "proletariats" and those he called "bourgeois capitalists". A sharp and clear line dividing something that only existed in his mind. Such lines could only be drawn by people with simplistic minds, or by stupid people.
Thank you! I rewatch these series from time to time. It gave me a lot of insight for reading Nietzsche, and i enjoy the clearity of how you talk with your hands!
It’s a shame Nietzsche hadn’t actually read Hegel; around 13:20, the prof damn near uses Hegel’s precise notion of historicity as the counterpoint to Hegel’s (incorrectly) presumed notion of historicity. I suppose it’s a shame the prof apparently hasn’t read him either.
A good series of lectures and some interesting insights, but also some very mistaken and reductionist takes on many of Nietzsche's concepts. This professor is no doubt a Thoroughly Modern individual, with all the mind poison that entails.
To me a big thing to point out to people is how much of an effect surplus value has. After the initial investment, when the person or people who started a company breaks even, and pay off initial investment. Everything, even "expenses" and initial resources are being paid for by surplus value. So at a certain point EVERYTHING is being paid for by the workers labor, all the bosses paychecks, all the company expenses, all the new equipment or initial materials to make commodities, ALL of it, the entire freaking capitalist class essentially, is paid for by the labor of the workers through surplus value. That is one of the many reasons it is exploitation. An entire class is completely sustained off of profit stolen (surplus value) from the workers. Unless it's new workers have paid for the entirety of the workplace they work at, and the paycheck of the hierarchy, and the machines and tools. The workers already paid for the means of production, literally. Yet others "own" the means of production, and use the means of the production to control the workers who use the means of production to sustain themselves and against their consent the entire capitalist class.
At the end he implied that the first two lectures provided a start (which as Guess explains Nietzsche might not have "preferred") but will just ultimately allow the components of the Geneology that Geuss wants to focus on to shine though in the subsequent lectures.
So good. I was dying when he kept going on and on about what an idiot diogenes laertius was hahaha. He used every synonym for moron to describe him hahaha
My understanding from reading Nietzsche is that the slaves are never creative, that the priestly class, a part of the master's, generates the slave revolt of morality & then informs the slave herd of how to operate. As such, the slaves never have a conception of originality.
- דרך נוספת להתסכל על חברה בתקופה מסוימת מבחינה כלכלית חברתית חוץ מיחס הייצור, הוא כיצד הערך העודף(רווח) מתבטא בחברה כזאת. הדרך שבא הקפיטל/ הבעלים של הערך המוסף משתמש בערך המוסף משמעותי מאוד כדי לדעת על זה סוג של חברה אנחנו מדברים. ערך עודף הוא מונח שטבע קרל מרקס בתורת הערך של העבודה שלו, לציון אותו חלק בערך עבודתו של הפועל שאינו משולם לו על ידי בעל-ההון. הערך העודף הוא ההפרש שבין ערך המוצר וערך האלמנטים שנצרכו ביצירת המוצר, במלים אחרות, של אמצעי הייצור וכוח העבודה. לפי מרקס, חלק לא משולם זה הוא ניצול והוא המקור לצבירת ההון של הקפיטליסט. בספרו "הקפיטל" טען מרקס כי ערכו של המוצר לא נובע אלא מהעבודה שהושקעה בו, ומאחר שמחיר המוצר חייב להיות המחיר הנכון (על פי תורת מרקס), הדרך היחידה לרווח הון עבור הקפיטליסט היא באמצעות כפיית הפועל לייצר עבור הקפיטליסט "ערך שימוש עבודה" מעבר לזה שהוא משלם לו. לדוגמה, אם העובד מקבל תשלום בעבור "ייצור ערך" בשווי של שש שעות עבודה, אך עובד 12 שעות, שש השעות שנוספו הן ערך עודף הזורם לכיסו של הקפיטליסט. אביא דוגמא: אני עובד בחנות לנעליים, והקפיטל, נניח שלא נמצא שם והוא לא עושה בתכלס כלום, הוא קנה לפני חודש חומרים ליצירת נעליים ב500 שקל ואני וחבר שלי העובדים היחידים שלו. במשך חודש יצרנו נעליים ומכרנו, והרווחנו לעסק 10000 שקל. אני מקבל 2000 שקל, חבר שלי מקבל 2000 שקל, 1500 שקל הולך לכל מני חשמל ושכיורת והחומרים ממקודםוהקפיטל נשאר עם 4500 שקל למרות שלא עשה כלום. מארקס כועס על זה כי הקפיטל, צריך לשלם לנו בהתאם לעבודתנו, שעות העבודה שלנו היו שוות 10000 שקל, כמובן ש1500 שקל הולך לבזבוזים על חשמל חומרים וכל זה, אבל מה עם ה9000 שקל הנותרים, הערך המוסף, למה אנחנו מקבלים פחות מהקפיטל? זו הטיפשות המרקסיסטית בתאפרתה. ברור שהקפיטליסט צריך לקבל יותר כסף, לא רק שהוא לוקח את הסיכון, והוא זה שיכנס לחובות רציוניות עאם העסק יתמוטט, כל ההנחנה הזאת שהקפיטליסט לא עושה כלום, זו שטות. הקפיטליסט דואג למוצרים נכונים, שעות עבודה מוסדרות, מיסים, ארנונה, גז, תחזוקה, מים , חשמל, התקדמות העסק והגברת כוחו של העסק, וה4500 שקל של הקפיטלטס הם גם בשביל שאם באמת החברה תכנס לחובות, יהיה לקפיטליטס כסף לשלם על החובו ויהיה לו כסף לתת לעובדיו. לכן הקפיטליטס חייב לקבל את הכסף הגדול, הוא היוצר, המייסד, המסתכן. גם אם עכשיו אנחנו באמת הולכים עם הרעיון של להביא כסף למי שעבד הכי קשה, באופן הכי ברור וחד, ברור שהקפיטליטס עובד הכי קשה, אבל מארקס מתעלם מזה. - אז אם נחזור למארקס, מה שצריך לשאול לגבי חברה הוא, מה הוא הערך העודף, איך הוא נוצר, ולמי הוא שייך? בחברת עבדים, כמו ביוון, האדון לוקח את כל העבודה של העבד ונותן לו כמה גרושים לתרופות, שם זה לגמרי ניצול. בחברה פאודלית, החקלאי מזכיר אדמה של אדון אחד, אבל יום אחד או יומיים בשבוע, העבודה שהוא מייצר הולכת כולה אל האדון. אני לא מבין כל כך מה הבעיה כאן, זה התשלום להשכרת האדמה, לאדון יש את האדמה, לך יש את הרצון לפעול, ולכן כדי לשתמש באדמה עליך לעבוד יום אחד רק בשבילו. כמו שכירות של בית, כמה ימים אני עובד בשביל לשלם שכיורת ולגור איפשהו. בחברה קפיטליסטית, מה שחשבו בהתחלה הוא שלא בדיוק יהיה ערך מוסף, לקפטיליסט, כי החוזה בין הקפיטליטס לפועל אמור להיות פיירי לשתי הצדדים, אבל ממש לא ככה, להיפך, הפועל עובד יותר ממה שמשלמים לו. עכשיו כמובן שהסברתי לעיל למה הדבר בסדר גמור, ולמה החוזה פיירי. הפועל הוא אדם חלש, "אין לו זמן", לבנות עכשיו מפעל גדול ומפואר, לכן הוא כבר הולך למפעל מוכן, הקפיטליטס עבד 5 שנים כדי להקים מפעל, וליצור הכל שיתפקד כמו שעון, אני פשוט מגיע, אחרי כל הטירטורים, ועובד, נכון שאני לא מקבל מה שמגיע לי, אבל זה רק נראה לי ככה, כי לקבל כסף על כל שעות העבודה שלי זה לא פייר. כי הקפיטליסט, הוא זה שעובד הכי קשה מכולם, והוא זה שנכנס לחובות במשך 5 שנים, והוא זה שצריך לקיים את העסק, והוא זה שצריך לפתח את העסק, אני ראש קטן, אני עובד והולך הביתה, לכן מה שאני מקבל זה בתכלס מה שמגיע לי. מארקס לא חושב ככה, אבל זה כי הוא מכור למשחק המדוכא מדכא, שייסד הגל, יימח שמו וזכרו.
- בוא נראה עכשיו איך מארקס מנסה לטעון שאכן החוזה אינו פיירי, קודם כל ניתן להתייחס למושג ערך בשתי אופנים, יש ערך חליפין, ויש ערך השימוש. ערך השימוש זה הכי קליל, זה הערך של מוצר מסוים לספק את הצורך של האדם, לכן הוא ערך השימוש. יש לזכור שערך השימוש אינו ניתן להשוואה. כלומר אם אני מחליף בקבוק עם מים צוננים לכובע שמש, זה יכול להיות כי לי חם בראש, והבחור האחר צריך מים, אבל ההשוואה כאן היא השוואה של צרכים, לא של המוצרים עצמם, לא של הערך של המוצר עצמו, כלומר לא הערך של המוצר כשלעצמו. חוץ מערך השימוש, שהוא לא ניתן להשוואה, מרקס טען שהדרך היחידה להשוות בין דברים וכך לקיים כלכלה, היא על ידי ערך חליפין שמתבטא בעבודה אנושית. לכל מוצר יש עבודה אנושית, ועבודה אנושית היא משהו שניתן להשוואה. את יחידות העבודה בהן השתמש עבור "כוח העבודה" הגדיר מרקס כיחידה קבועה, הומוגנית ובלתי משתנה, המייצגת את כוח העבודה הממוצע בחברה. כלומר, בחברה הקפיטליטסית כיום, מלצר לא באמת רואה את עצמו כמלצר, ומתקין נעליים לא רואה את עצמו כך, אלא הוא רואה את עצמו כאדם שפשוט עובד בעבודה שלא מעניינת אותו ורוצה לקבל כסף. ומתוך האבסטרקטיות הזו, אני יכול להתחיל לעשות השוואות בין יחידות "כוח העבודה" שלי, לכסף שאני מקבל, או למוצר שאני רוצה לקנות. אם 10 כסאות שוות 10 שולחנות הן שוות רק כי צריך 10 שעות עבודה ממוצעות להכין 10 כסאות או 10 שולחנות. אם תומצא מכונה ליצור כסאות, וצריך עכשיו רק 5 שעות ליצור 10 כסאות, אזי, 10 כסאות ו10 שולחנות לא יהיו שווים, 10 שולחנות יהיו שווים 20 כסאות, בהנחה כמובן שהכסאות והשולחנות עשויות מאותו החומר, או מחומר דומה מבחינת שוויו. לפי מרקס, הערך של כוח העבודה שמייצר כל עובד נקבע לפי כמות העבודה "הנדרשת מבחינה חברתית" (socially necessary) עבור קיומו, כך שהוא יוכל לייצר כוח עבודה בעצמו. כך, חידושים טכנולוגיים, שמקטינים את כמות העבודה הנדרשת להפקת מוצר כלשהו, מביאים לירידה בכמות העבודה ההכרחית מבחינה חברתית להפקת המוצר, ובכך מקטינים את ערך החליפין של עבודת הפועל העוסק במלאכה. מרקס מביא כדוגמה את תהליכי התיעוש בבריטניה, שם "המעבר לשימוש בנולי אריגה משוכללים [..] ככל הנראה הוריד בחצי את כמות העבודה הנדרשת לאריגת כמות מסוימת של חוטים לבד. האורגים שהשתמשו בעבודת יד [...] המשיכו להזדקק לאותה כמות זמן כמקודם לאריגת הבד. כיוון שכך, התוצר של שעת עבודה אחת שלהם לאחר השינויים שיקף חצי שעת עבודה הכרחית מבחינה חברתית, ובהתאם ירד הערך שלה למחצית מערכה הקודם", כלומר, זמן העבודה הממוצע, ירד בחצי, מבחינת הדרישה החברתית, וכעת אני צריך לעבוד רק חצי יום כדי לספק את אותה הסחורה, או לעבוד כל היום ולספק סחורה רבה יותר. עכשיו נלך לבעיה שמארקס מביא, הרי הסכמנו שהדרך היחידה להשוות בין ערכים באופן פסודו - אובייקטיבי, היא על ידי ערך החליפין. כעת נראה האם המשכורת שאני מקבל מהקפיטל, שווה לעבודה שאני באמת עושה עבור הקפיטל, כלומר שווה לערך החליפין שלי וליחידות ה"כוח עבודה" שלי. נתחיל בפשוט, אני הקפיטליטס נותן לך פועל אהוב, 10 שקל על 10 שעות עבודה. כאן עבודה הופכת לסחורה, העבודה שלי שווה כמו סחורה. ואז נשאלת השאלה, האם יש ערך חליפין שווה בין 10 שקל ל10 שעות עבודה?(וכמו שאמרתי לפני, לטעמי, אסור שהוא יהיה שווה בגלל שצריך שהקפיטליסט ירוויח יותר.) אז כפי שאמרתי לעיל, ערך החליפין של העבודה שלי הוא "הדרישה מבחינה חברתית", למספר שעות שבהם אני עובד, ויוצר את מה שהחברה צריכה. עוד פעם, אם יבוא רובוט לעזרה, אני אצטרך לעבוד רק 5 שעות, ולכן שכרי יצטמצם, והצורך שלי בחברה יצטמצם. החברה קובעת את ערך עבודתי. אז אם אין רובוט, ואני עובד 10 שעות ו"הדרישה מבחינה חברתית", גרמה לכך שהעבודה שלי באמת שווה 10 שקל ב10 שעות הללו, אז הקפיטל נתן לי את כל הכסף שמגיע לי עבור עבודתי. - מתוך מה שעשינו, מארקס יצר פעם אחת שאלון, והלך למפעל, ושאל את הפועלים 3 שאלות: 1) כמה אתה מרוויח ביום? 2) כמה כסף אתה צריך כדי לחיות יום אחד ולקום בבוקר ליום שמחרת? 3) מה הוא הערך של כל הדברים שאתה יוצר ביום אחד? אם פועל היה עונה על שאלות 1 ו 2 אותו הדבר המשכורת שלו הייתה פיירית. אבל אם היה עונה העובד שהוא יוצר יותר ערך מאשר הערך של השעות שהוא עבד בהם בשאלה 3, זה לא היה פייר, "הדרישה החברתית" לא צריכה את הערך המוסף, באותו הזמן הקפיטליסט מתעשר על גבו של הפועל העלוב.
- masters use a positive word to describe their life (good), and describe the life of the poor as bad - slaves describe the masters as evil and themselves as good (slave rebellion). They confront the masters indirectly (conceptually) by creating a new concept (evil) - the concept of good has a duality (bad and evil) because of the two groups (masters and slaves). This isn’t just grammatical, but metaphysical. Masters are morally responsible for being evil, they’ve decided not to do otherwise (free will holds you responsible for your choices)
- a society has different moralities within itself that are in tension with each other. Society is plural, but some views are more hegemonic/ dominant - the concept of good has two opposites: bad and evil, so it’s not a unitarian concept - to understand western morality you have to understand the history of morality - 18th century: trying to obtain concepts as clear and defined as possible. Focused on Plato’s dialogues (dialectics)/ analysis. - 19th century: Plato’s dialogues lead nowhere and are self-destructive. Plato’s myths (mythos = what people say, nor true nor false) are more important than dialectics. - Myths are not connected with abstract ideas, but with individual stories (how do you define justice -> individual story about justice). Myths aren’t just historical facts, but stories that could happen to anyone with the same characteristics as the characters - The birth of tragedy: rehabilitate mythical forms of thinking as opposed to conceptual forms of thinking
- conceptual: if you are x you will do this - history: one fact after the other, not organized by logical necessity - myths: an individual did x, organized by logical necessity.
- myths are templates that can be applied again and again - myths talk about 2 groups of people: hegemonic ones (masters), oppressed ones (slaves). Masters (gods and powerful people) have they’re own concept of what is good, and observe that not everybody lives a good life (looser nature). Bad life is for people who lost the race of life, and there is nothing morally wrong with that, it’s just life. - there are degrees of good and bad, it’s not a dichotomy
- Philosophy is not about a certain set of questions that everyone has to answer, because the questions change over time. They are dependent on historical context - what was going on makes certain questions arise. Also the societal role of a philosopher changes during time and varies depending on historical context - best philosopher is the not the one who has better answers to questions, but the one who asks better questions/ questions that have never been asked before. He himself asks what’s the value of morality and what’s the value of truth
- context of late 19th century that made Nietzsche ask about truth: the decadents and the loss of vitality (nihilism). Something is good/ valuable if it has vitality, and by that he doesn’t mean birth rate, but cultural productivity
- philosophy doesn’t have to ask profound questions, they can be mundane - dichotomies don’t exclude each other, but implicate in each other ( hot doesn’t exclude cold)
- vitality is not about physical health, but about self valuation and self affirmation - you can only evaluate something by differentiation. Something is better as opposed to something (if it exists cold there must exist hot). Things are something in relation to another thing, you can only value in relation. - 3 Ways of valuation: Passively or reactively valuing, valuing and producing something better, and valuing and producing something that creates new valuation standards (something different) - Nietzsche wants to connect the 3 ways: you can only evaluate (like or dislike something) if you create a different thing afterwards. The only good society is the one that can produce new things (e.g. new art) - Pathos os distance: social egalitarianism is decadent because it doesn’t have room for differentiation (tension). Social hierarchy (slaves and masters that despise the slaves) is needed to create artistic tension and let new things be produced
