== סרטונים נוספים של ד"ר דוד שפירא == תחקיר היסטורי , האם דוד היה מעורב ברצח שאול ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-Yl5ulkcwBSE.html = מאלפנטינה ועד אלכסנדריה - הישוב היהודי במצרים ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE--Vsg1aG5HmA.html = מקורות החוץ מקראיים לחקר ראשית ישראל ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-8ohgAXbRAgw.html = ראש השנה ומקורותיו . מבט מדעי של חקר המקרא על החג ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-qzIMRtpzP1I.html = למה חרבה ירושלים? ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-YGN_AG-Cw9Y.html = דוד שפירא נגד אסכולה תל אביבית ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-H5XW1DYwZz8.html = הכרונולוגיה המצרית ולוח השנה המקראי ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-CZ5DMk1VJB0.html = ארמון שלמה ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-CGJJEzggrXE.html = מבנה בית המקדש ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-9tu-1Az_BXo.html ====
ילדיו = בניו, גם המילה בנים כוללת בנים זכרים ובנות. רק כשרוצים להדגיש או להפריד בין בנים ובנות משתמשים במילה בנים בנפרד מבנות. כמו שנאמר בספר בראשית על הולדת בנים ובנות.
אולי יהיה יותר נכון להניח שאמונה באל אחד התגבשה לידי ממש בתקופה הפרסית והשפעת הזורואסטיות לאמונה היהודית באל אחד. ענין זה מאשש את תיארוך כתיבת /עריכת התנך בתקופה זאת.
חוץ מזה שאין שום קשר בין המונותאיזם היהודי לזרואסטריות הפרסית; שאין כמעט טקסטים מונותאיסטים בתנ"ך בכלל, ובתורה בפרט (מה שמעיד שרובו נכתב בתקופה שבה לא היה מונותאיזם בישראל); ושיש מיליון ראיות אחרות שרוב הטקסט המקראי לא נכתב בתקופה הפרסית ולא מתכתב איתה - אתה צודק מאה אחוז... ואגב, גם המילה "טימא" בפרשתנו פה לא נכתבה ולא קשורה לתקופה הפרסית - דוד שפירא טועה לגמרי - הנה טקסט ארכאי שמקורו בנבואת הושע מממלכת ישראל מהמאה ה-8 לפסה"נ, ואם תשים לב גם פה מופיע המילא "טימא", בהקשר למעשה "זימה", "זנות", "שערוריה", ואיזה "רצח" מסתורי שביצע איזה "חבר כהנים" (בני לוי?) בהקשר לעיר שכם: "וְהֵמָּה, [ב]אָדָם עָבְרוּ בְרִית; שָׁם, בָּגְדוּ בִי. גִּלְעָד, קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן--עֲקֻבָּה, מִדָּם. וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ-שֶׁכְמָה: כִּי זִמָּה, עָשׂוּ. בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה; שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם, נִטְמָא יִשְׂרָאֵל" (הושע ו' 7 - 10)...
נראה לי שאפשר לקשר את מה שנאמר פה לרעיון של פרופ' פינקלשטיין ולומר שהסיפור של דינה הוא הסבר איך יחידה טריטוריאלית בשם שכם (ושילה) הופכת ליחידה ששייכת לישראל שיורשת את האיזור בתקופת ההתיישבות. מה אתם חושבים?
@@AvnerSenderowicz עושה רושם שמתנגדי עזרא ונחמיה ניצחו בויכוח הזה, והכניסו סיפור על יהודה עצמו, שכל שבטו נולד מתמר, עליה נאמר בפירוש (בראשית ל"ח) שהייתה "בת איש כנעני". ואפילו שהיא מתנהגת כמו "קדשה", מה שאמור להיות טיפוסי לכנעניות ואסור באיסור חמור על בנות ישראל. אולי זה סיפור של סופרים ממוצא ישראלי שמשמיץ קצת את יהודה. וכמובן יש לנו את סיפורי רות המואבייה וציפורה המדיינית. ומצד שני יש לנו את יצחק ואת יעקב שהלכו לחפש לעצמם כלות בתוך המשפחה.
אין שום קשר לעזרא ונחמיה ולתקופה הפרסית. הסיפור כפי שהוא (למעט אולי תיקונים ותוספות מאוחרות קטנות בלבד) נכתב בידי מקור J שהיה סופר החצר היבוסי של בית דוד, בימי יאשיהו (כתבתי על זה בהרחבה רבה בתגובה לנרי כפכפי לעיל). ויתרה מזו, המקור לסיפור הוא ישראלי-צפוני קדום מאוד, וממנו נובעים גם "הברכה" *הקדומה* לשמעון ולוי: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל."; וגם מה שמופיע בנבואה הקדומה והמסתורית אצל הנביא *הישראלי* הקדום הושע: "וְהֵמָּה [ב]אָדָם עָבְרוּ בְרִית; שָׁם, בָּגְדוּ בִי. גִּלְעָד, קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן--עֲקֻבָּה, מִדָּם. וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ-שֶׁכְמָה: כִּי זִמָּה, עָשׂוּ. בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה; שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם, נִטְמָא יִשְׂרָאֵל"... הנה, שימו לב לשתי נקודות: א. אין שום סיכוי שהברכה - כלומר קללה - לשבט לוי נכתבה בימי בית שני, ועוד הוכנסה לתורה בידי הכהנים המתייחסים לשבט לוי (מי הכניס אותה? הסופר עזרא?). גם לא ברור למה שבט שמעון נכנס כאן, ועורבב עם לוי (ועוד כאיזה "שבט נודד/מפוזר" הכרוך בסוד הכהונה), וסביר שזה משקף איזו תמונת מצב ארכאית שלא קשורה לימי בית שני (איפה נזכר שבט שמעון אצל עזרא ונחמיה?)... נראה אפוא שהקללה לשמעון ולוי היא טקסט קדום ביותר שמקורו דווקא בחצרו של ירבעם בן נבט: אותו אחד שלפי המסופר הוא זה שחידש את פולחן העגלים/שורים של 'אל' אלוהי ישראל בבית-אל (שכנראה היה דומה במהותו לפולחן "אל אלוהי ישראל" שהיה במקדש "בית-אל-ברית" הקדום בשכם); והוא גם זה שהקים את שכם מחדש, ואף קבע שם את בירתו הראשונה; ולפי הסיפור הוא אף זה שמינה "כהנים מקצות העם" במקום בני לוי שהודחו מהכהונה - הממלכתית לפחות (וזו משמעות המילים: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי")... ב. נבואת הושע מתחילה במקום שנקרא "אדם", והכוונה היא כנראה לגילגל שעמד ליד *אדם העיר* באזור עמק סוכות - שם הציבו לראשונה הכהנים הלויים הקינים (החבר'ה של יהושע) את אהל המשכן שלהם, עוד לפני שילה (ככתוב בתהילים ע"ח "אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם"; ובתהילים ס"ח: "עָלִיתָ ל[מי-]מרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי; לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת [באוהל משכנך ב]אָדָם")... משם כנראה יצאו חבר הכהנים הקינים הלויים למתקפה על שכם, יחד עם אי-אלו מבני בריתם בגלעד (שהיו קשורים באתר הפולחני בגילגל, וראו גם "אִם-גִּלְעָד אָוֶן אַךְ-שָׁוְא הָיוּ בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים" בהושע י"ב 12)... הסיפור המקורי על מה שעשה אותו "חבר כהנים" הנזכר פה, ולמה עשה זאת, אינו ידוע; אבל שימו לב שגם בנבואת הושע נזכרות פה כמה וכמה ממילות המפתח החשובות המתקשרות לסיפור דינה: "חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ-שֶׁכְמָה: כִּי **זִמָּה** עָשׂוּ. בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי **שַׁעֲרוּרִיָּה**; שָׁם **זְנוּת** לְאֶפְרַיִם, **נִטְמָא** יִשְׂרָאֵל" (והנה לא רק "זימה" ואיזו "זנות ושערוריה" נזכרות פה, אלא גם המילה "נטמא" מופיעה פה, ועוד בקומבינציה "נטמא ישראל"; וכל זה באחד הטקסטים הקדומים ביותר במקרא, שמקורו באיזה נביא מממלכת ישראל)... בקיצור, כפי שכתב אבנר סנדרוביץ' לעיל, לא נראה פה שום קשר הגיוני בין הפרשה עסקינן לבין "פולמוס הנשים הנוכריות מהתקופה הפרסית". זה פשוט לא מתחבר בצורה הגיונית לפרשה בשום צורה... בנוסף גם לא הגיוני שמי שכתב את הפרשה הזו הלך אח"כ והוסיף קללה ארכאית לבני לוי ושמעון במסגרת ברכת יעקב; ואף טרח להוסיף טקסט סתום ומסתורי לנבואת הושע - כזה שנראה מתאים, באופן חשוד כלשהו, לפרשה... אה, כן. כמעט שכחתי להוסיף - במיוחד בשביל נרי כפכפי - גם סיפור יהודה ובת-שוע (פרשת תמר) הוא סיפור מאת הסופר היבוסי J לבית צדוק. לא במקרה היא נקראת "בת-שוע" כשם אשתו היבוסית של דוד ואימו היבוסית של המלך שלמה; לא במקרה רוצים לשרוף את תמר כמנהג בת כהן (זה כנראה עולם הדימויים של הסופר, שהיה ממשפחת הכהנים לבית צדוק, לא?); ולא במקרה יש פה אזכור של ערבון בדמות "מטה" (כמו מטה אהרון) וגם "חותם ופתילים" (סימן ההיכר של סופר - שוודאי מהווה פה תזכורת לברית האבות בין בית דוד ומשפחת סופרי החצר היבוסים של בית דוד; אבותיו של J עצמו)... אפילו "שלה" (ששמו כשם האתר הפולחני השייך לכהנים-הלויים לבית עלי, שנואי נפשו של J) נזכר פה כמי שנולד ב"כזיב" (והשווה: "אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" וגם "הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי" המתקשרים פה יחד למילים "אשליה וכזב", שזה ממין הסאטירה השנונה המאפיינת את מדרשי השם הסמויים של J)...
לא כל כך הבנתי... בדרך כלל יש תיזה והדיון סביבה.... לפעמים מסר, פה לא זה ולא זה. אולי יש ואני לא הצלחתי למצוא. אבל מדבר יפה ובהיר. כמו שאומרים באודסה, מדבר הכי יפה בכל אלכסנדרשטרסה
@@AlexTseitlin לאלכס, זו לא ביקורת, אולי מבנה ההרצאה לא בדיוק בתבנית שאני רגיל. ראה הרצאתה של פרופ" יאירה אמיתי מלפני כמה ימים. זו תבנית רגילה בעבורי. יכול להיות שאני old fashioned ואין לי , אלא להחמיא לפרופסור על הרצאתו , כך שאדם לא מבין בנושא, ואפילו בור, כמוני למשל, מסוגל להבין הכל. זו לא רק אמנות גדולהת אלא גם מצריכה בקיאות רבה
יעקוב בדרכו חזרה לכנעם פגש את עשיו ועימו היו 400 איש כנראה שגם ליעקב היו מאות אנשים שכולם היו עבדים שלו ושפחות ופילגשים וילדיהן (לאברהם היו 300 איש והוא נקרא אב המון גויים).. יד להניח שכדי לגבור על כמות גדולה יותר של אנשים בני יעקב ביקשו לנטרל אותם בהפתעה שהיו מפוזרים ומרותקים בכאב למיטות בתרגיל ברית המילה. ככה באמת קל לגבור על מבפר גדול יותר של אנשים. יותר מסה יעקב בעצמו אמר שהשמועה תצא על מדפחה וחמולה כזו מסוכנת שכדאי להזהר ממנה. ואז יתאספו ויתקבצו כמה ערים כאלה יחד כדי להשמיד אותו ואת בני ביתו זה אומר שהיו לו בבעלותו ג"כ כמה מאות אנשים.
לא הבנתי איך הוא קבע שהשם דינה הוכנס בכוח(בתחילת ההרצאה). איך הוא טוען שאולי אנשי שכם היו נימולים (ומסביר שהשם ערלים מיוחס לפלישתים), שהרי מסופר במפורש בסיפור של דינה, שאנשי שכם ביצעו ברית מילה
מבחינת בני "לוי" הקינים, "ערל" ו"לא נימול" זה היה בדיוק אותו דבר. או שמלים אותך - כלומר כורתים לך את הערלה כמעשה ציפורה במשה - או שלא, ואז יש לך ערלה... מעבר לכך אני מאוד ממליץ לך לא ללמוד היסטוריה מקבוצה פוליטית אידאולוגית עם אג'נדה עכשווית, דוגמת "תנועת הדרוד העברי"; כי לקבוצות כאלו יש נטיה לעוות ולסלף את ההיסטוריה ולעצב אותה לפי רצונם כדי שהיא תתאים למה שהם מנסים למכור לך כעת...
@@dormsguard אתה סתם חוזר פה כמו תוכי על דברי הבל נדושים מבלי להתייחס לעובדות. ערלה בכלל באה מהשורש ע-ר-ל ולא להיפך. אתה מראה שאינך מבין כלל את הנאמר בסרטון ואינך מבין כלל את המשמעות של המונחים.
מפריע לי מאוד שהוא מכפיש את כבודם של לאה אם האומה היהודית ואת ביתה דינה ורואה אותם כיצאניות. אין אפילו זכר בתקסת לדבר כזה.הוא מדבר מנקודת ראות של אתאיסט מושלם. גם כל הסיפור שהוא מציע מלא בטעם מר.
