מר אונגר , אושר זה , בין היתר , ההרצאות שלך , בעיקר הקריאה הספרותית המעשירה שלך . בזכותך חזרתי לקרוא ספרים , שזה עוד סוג של אושר , לאחרונה אני קורא את ספרי פטריק וייט המדהים (יורדי המרכבה , סיפורה של דודה , הפי ואלי ) אני מקווה שתרצה בעתיד גם על ספריו .
תהיות ומחשבות בעקבות הסיפור: האם במערך היחסים שכזה שבינו לבינה, אין איזו מורכבות נוספת, בסוף הרי שניהם יודעים שהם האנשים הכי קרובים אחד לשנייה. כלומר מוצגת מערכת יחסים מפוררת ומנוכרת לחלוטין, מלאת זיוף והונאה עצמית. האפשר לחיות ככה? שהרי אדם באשר יהיה יש לו רבדים מספר. עם זאת, ההתהוות של אדם ברגע שאחרי, היכולת לשנות את עצמו, להתעלות על עצמו, היא מפעימה ביותר.
