אכילת בסיסה (נכתב גם בשישה, בערבית: بسيسة) היא מאכל ומנהג יהודי-טריפוליטאי ותוניסאי.
בראש חודש ניסן אוכלים גרגרי חיטה (ויש הטוענים גם שעורה) קלויים וטחונים בתוספת של זרעי תבלין שונים כגון קימל ו קוסברה, שקדים, תמרים וכדומה, המעורבבים עם שמן.
יהודי לוב נוהגים לאכול בין כל חג וחג מאכל כלשהו המקשר את החג שעבר לחג הבא. כך, בטקס הבסיסה מקשרים את חג הפורים לחג הפסח ולשנה הבאה, עקב כך שניסן הוא ראש השנה העברית הקדומה.
ביהדות תוניסיה נוהגים לסגור את דלתות הבית בליל ראש חודש ניסן ולא לתת לאיש לצאת עד לבוקר המחרת. כמו כן את מאכל הבשישה אסור להוציא מחוץ לבית אלא רק למחרת. יהודי תוניסיה מכינים את המאכל גם ביום טו בשבט.
ככלל, טקס הבסיסה קשור להתחלות חדשות, שכן בראש חודש ניסן הסתיימה מלאכת המשכן-חנוכת המשכן וכתוב שם שמשה רבנו עשה סולת בלולה בשמן והבסיסה זה בדיוק סולת בלולה בשמן- במדבר היה להם רק סולת שמן ותמרים לכן זה מה שהם עשו. בפרט יש הנוהגים לבצע את הטקס בכניסה לבית חדש או בלידה.
הטקס מתבצע בערבוב הבסיסה בעזרת מפתח, המסמל את פתיחת השנה הבאה. במקום מפתח אפשר גם לערבב את הבסיסה עם חפצים אחרים העשויים מתכת, כגון צמיד יד, עם זאת מפתח הוא החפץ הנפוץ ביותר. נהוג שאבי המשפחה מערבב את העיסה, בזמן שהאם יוצקת את השמן על העיסה ועל ידיו. תוך כדי הערבוב אומר האב:
6 окт 2024
