הרצאה נהדרת. מעוררת מחשבה. ומזכירה היטב את התהליך בהתפתחות היהדות. לתהליך יש ראשית ואחרית. נכון לראות את כל הדרך ,עד למיצוב המונותאיזם. זה אנושי ובהחלט מתקבל על הדעת ולא עומד בסתירה לממצאים.
כל הארכיאולוגים וההיסטוריונים שמסדרים לקדוש ברוך הוא שידוך, אפילו ד"ר יגאל בין נון, מתעלמים מציור הפרה והעגל המופיע על הפיטס מחת לברכות וציורי החיות המשונות. למי שרק רואה את הציור ואין לו ידע במיתולוגיה ומזרח קדום נראה שמדובר בעגל ובאמו ולא בזוג נשוי. אם אינני טועה היו בממלכת ישראל שני עגלים שסימלו את יהוה. נראה, איפוא, שמי שצייר את הפרה שמיניקה את העגל לא חשב שאשרה היא בת זוגו של העגל.
כמה אפשר לעוות דברים .רק אם ננקד את המילה ולאשרתו את האות ש נשאיר בשווא אבל נח. ואת האות ר ננקד בפתח.תקבל המילה משמעות של אישור של הבאת דבר אל המקום כמו אשרת כניסה. לענין האות ק או האות קר על הכד.קודם נקדים שהכדים הם כדי תבואה אין חולק .וגם שהאזור הינו חקלאי ובו מגדלים תבואות.וגם שלפי התורה יש להפריש מעשרות לכהנים וללוים ולהביאם אליהם להבדיל ממעשר שני ועני שניתן לקימם בדרך אחרת. לכן האות ק מיצגת את המילה קב. והיא מידת נפח בזמנם. ולכן כד עם האות ק מיצג את התרומה הגדולה. והאות קר הכוונה לקב ראשון.כלומר הבדלה בין מעשר ראשון שהוא ללוים לבין תרומה גדולה לכהנים. ובטוח אני שהציורים על הכדים שונים מה שמסתיר המרצה.והם שונים בשביל הבדלת המעשר בינהם. ועוד הבדלי השמות בין שומרון לתימן זה סימנם של שטחים [והדבר דומה כמו שלקיבוצי הצפון בקום המדינה היו שטחים בנגב ואפילו אולי עד היום} כי שטח שלא הופרשו מעשרות טבל הוא ואין רשאים לאוכלו.בסופו של דבר מקום זה הוא תחנת איסוף או תוכלו להגיד "משרד" של לוים לעניני הפרשות המעשרות או הוועד לעניני כשרות.
@@AlexTseitlin זכותכם. אבל, ישנם מרצים אצלך באתר שמדברים על האל לא בשמו (או משתדלים כמה שפחות) כפי שניתן לראות אצלך בסרטונים של מרצים אחרים. הנקודה היא שאני ושכמותי לא יכולים לשמוע שיעורים של מר בן נון
