מִסְפָּר? זה כל מה שאני??? - פרשת במדבר - רפי ויינר 

מקורות:
1. במדבר א ב: שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ רש"י: מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה - כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מְנָאָן, וּכְשֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל מְנָאָן לֵידַע מִנְיַן הַנּוֹתָרִים, כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם מְנָאָם, בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וּבְאֶחָד בְּאִיָּר מְנָאָם:
במדבר רבה א יא אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בַּר אִידֵי, הָיָה גָּלוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּמוּתוּ כֻּלָּם בַּמִּדְבָּר וְיִנָּטְלוּ רָאשֵׁיהֶן, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן, יָבוֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לַהֲרֹג אֶת יִשְׂרָאֵל וְהַגְּזֵרָה יוֹצֵאת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ אֶלָּא מֵתִים בַּמִּדְבָּר.. וְהוּא מוֹצֵא לְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֹרָב עִמָּהֶם וְהֵם מִתְעָרְבִים עִם יִשְׂרָאֵל לָמוּת, לְפִיכָךְ לֹא מָנָה אוֹתָן עִם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא הִפְרִישָׁם בַּמִּנְיָן.
תנחומא כי תשא ח: אתה מוצא עשרה פעמים נמנו ישראל: אחת בירידתן למצרים, במצרים כתיב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה". ואחת בעלייתן, שנאמר: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף" ואחת בפרשת כי תשא, ושנים בספר וידבר, אחת בדגלים ואחת בחילוק הארץ.
יומא כב: אמר ר' יצחק: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצווה.. אמר ר' אלעזר: כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר".
2. במדבר א ד: וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃ במדבר א מד: אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥ד לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃ במדבר ג יט: וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ׃ במדבר ד מט: עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
במדבר רבה א יא אמר ר' פנחס אמר ר' אידי: מה כתוב בראש הספר? "שאו את ראש כל עדת בני ישראל". "רומם את ראש", "גדל את ראש" - לא נאמר, אלא "שאו את ראש". כאדם האומר לקוסטינר (לתליין): טול ראשו של פלוני. כך נתן רמז למשה: "שאו את ראש", שאם יזכו יעלו לגדולה, כמו שאתה אומר: "ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך". ואם לא יזכו, ימותו כולם, כמו שאתה אומר: "ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על העץ".
רבנו בחיי במדבר א ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל. ועל כן אחז הכתוב לשון שאו שהוא לשון כולל שני ענינים דבר והפכו, האחד נשיאות ראש, והשני הסרת הראש. וכן אמרו במדרש.. לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, הסרת הראש, מלשון ישא פרעה את ראשך מעליך, ולכן אמר שאו ולא אמר גדל או רומם, כלומר אם זכו הרי לשון עלוי אם לאו יסתלק עלוין.
תנחומא ויקהל א: את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.
(סנהדרין ד, ה) לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי..
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן,
וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.
לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר:
בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
3. צרור המור במדבר א ב ולהורות על מעלת ישראל בענין הדגלים. אמר בכאן שאו את ראש כל עדת בני ישראל לשון מעלה ונשיאות. כאומרם במדרש נתתי לכם עלוי ותלוי ראש ודמיתי אתכם בי. כמו שכתוב לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש.
כלי יקר על במדבר א ב: שאו את ראש וגו'. הזכירו בלשון שאו, כי תשא, נשא, כי מצד המספר ינטלם וינשאם ביתר שאת על כל העמים אשר אין להם מספר פרטי כמו הקש הזה שאין דרך בעל הגורן ליתן לו מנין, כך אין לאומות השגחה פרטית כ"א כללית לקיום המין כשאר בהמות וחיתו ארץ אבל כל איש מישראל מושגח בפרטות ואפילו אחד מהם חשוב כאומה שלימה.
מלבים במדבר א ב: אמנם בפרטותם כל איש ואיש י"ל תכונה מיוחדת וסגולה פרטית שעפ"י בשמות נקראו, וע"כ נמנו במספר שמות שכל אחד יש לו ענין אחר וקדושה מיוחדת וגם נמנו לגלגולת שמורה על המנין הכולל:
עקדת יצחק הקדמה לפרשת במדבר: נאמר 'והייתם לי סגולה ... ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' לומר שכל אחד מהם יהיו לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככוהן ... וזה טעם נפלא שיזכיר הכתוב לכל אחד בשמו וייחסו בשווה ... כי כולם שווים במעלה, ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו.
מי השלוח א במדבר א שאו הוא לשון התנשאות היינו שע"י המנין יהיה לכל אחד ואחד התנשאות וכל אחד יהיה מדוגל.. אך באמת כלל ישראל הם בלא מספר, ומ"ש והיה מספר נאמר על פרטי נפשות מישראל שיהיה כל אחד מספר, היינו דבר שבמנין ויהיה חשוב בעיני הש"י.. היינו כי על האומות ג"כ משגיח הקב"ה, אך לא על כל נפש בפרט רק על כולם בכלל לקיום המין. וזה פי' והיה מספר שכל אחד יהיה נצרך, כי מתוך כלל ישראל ניכר גדולות הש"י ובאם נחסר אחד מכלל ישראל אז יחסר המזג… ובעת שהיה נמנה כל אחד מישראל אז הוא הגדול שבכל ישראל כי כל ישראל הם חלק הש"י… ועי"ז יש לכל אחד מישראל התנשאות.
#parsha #דברתורהלשבת #פרשת_השבוע #פרשתהשבוע #דברתורה #יהדות