תודה , כמובן שהשאלה הנשאלת היא האם התודעה היא חלק מעולם האבסורד או שהיא תולדה של האבסורד שכן אם אין עתיד או הגדרה של זמן וחלל הרי שהיכן מתקיימת התודעה ?
היות והפתרון ההגיוני היחיד להתמודד עם האבסורד הוא לבחור בו (ובחיים יחד איתו) אפשר אולי להבין כיצד התפתחה אצל בני האדם האשליה של בחירה חופשית מלכתחילה, שהרי בלעדיה יהיה זה בלתי אפשרי לחיות עם האבסורד שנכפה עלינו מלבד ביצוע התאבדות פילוסופית שהיא תקווה, ייאוש או אמונה (שאיננה נובעת מבחירה חופשית). כלומר, מרגע שהתודעה שלנו יכולה להבין את קיום האבסורד, התרופה היחידה היא עצם הבחירה החופשית.
אם כל העולם הוא אבסורד אז האושר של סיזיפוס הוא סתירה או בריחה מהאבסורד כי אם סיזיפוס יכול להיות מאושר באבסורד משמע שיש אושר בתוך האבסורד ואם יש אושר אז יש גם ״תקווה״ לאותו אושר ואם יש תקווה אז יש גם יאוש וכולי יכול להיות שאני בכלל הבנתי את זה לא נכון מעולם לא למדתי פילוסופיה, אשמח לתשובה.
אין קשר. ניהיליזם הוא עמדה מתחום האתיקה - שלילה מתודית של עצם המושג "ערך" (שזה החשש עם קריסת מושג האלוהים, שמתוכו יוצאת הפילוסופיה המאוחרת של ניטשה) ואילו "אבסורד" (אצל קאמי) הוא מושג מתחום ה"מטפיזיקה" (אצלו גם ביטוי זה לא מקובל, ואני משתמש בו רק לצורך הסבר), כלומר - התפיסה, שה"מציאות" אינה כפופה למערכות דטרמיניסטיות או מכניזמים פרדיקטביליים כלשהם, מצב שבגינו אנו מופקרים לרנדומליות בלתי ניתנת לאבחון. זו ה"בעיה" של סיזיפוס, והפיתרון שקאמי מביא בפסקאות החותמות את המסה אומר, שהפעולה האנושית היחידה שמתאפשרת במצב האבסורד - היא "תודעה של האבסורד" שמקבלת אותו מכוחו של רצון חופשי, כפי שסיזיפוס (לפי הפרשנות הייחודית של קאמי) "מקבל" את הספירלה האינסופית וחסרת התכלית של קיומו.
@@user-jw8uw7ej9e רגע אבל רצון חופשי הוא אקט לא רנדומלי וסותר את כל הרעיון של האבסורד כפי שהבנתי אותו. אם זה נכון, אז גם קאמי לוקה בחטא פילוסופי. גם ברור שאם העולם אבסורדי, והאדם הוא חלק מהעולם, הוא לא יכול להיות ניצב כנגד האבסורד מכיוון שההפרדה בינו לבין העולם היא, שוב, שרירותית. לכן אני יכול להבין את הרעיון של חיים נקודה אבל לא את הרעיון של רצון חופשי, שמזכיר לי איכשהו את סארטר, שהבנתי שקאמי מתנגד לו בכל תוקף
להשתמש באבסורד על ידי נתינת משמעות לרעיונות נגד המשמעות ועל ידי בניה של טיעון משמעותי בשפה זה כמו להצביע באצבע על זה שאין אצבעות אכן הסתירה והאבסורד הם חלק מהמציאות אבל במקום לנסות לפענח איך זה בכל אופן מקיים משמעות שבונה פתרונות הפתרון של הליכה לניהלזים אידאלי היא פתרון הכי נמוך מבחינה פילוסופית אינטלגנציה אמורה לשמש למציאת פתרונות וסדר מעבר לכאוס האבסורדי שיחה בנושא ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-yIyVBJCrGMk.html
