אתה לא הבנתה מה זה אומר נישואים בסדר עולם של הליברטריאנים זה אומר שהנישואים הם משהו שייך לאזרח הפרטי שמה שזה אומר שאין אפילו מרשם נישואים וזה סל הכול דבר פרטי וזה גם אומר שאני בהכרח יכול לא להכיר בהם כנשואים וזה זה סך הכול כמו שקורה עיכשו רק שהנישואים לא יהיו שייכים למדינה אלה לאזרח הפרטי ומכוח זה אף אחד לא יקבל זכויות של אדם נשוי כגון הנחה בארוננה
@@אוריזרוק-ר8ח נכון, אתה לא צריך להכיר בהם כנשואים בשביל שהם יהיו נשואים, העניין הוא שאף זוג נשוי לא יקבל הטבות ממשלתיות אז גם לא יעניין אותם אם אתה מכיר בנישואים שלהם או לא
מחכה לזמן שבארץ יהיה יותר מודעות לתנועה הזאת ובכלל לכל הנושא הפוליטי מעבר ל"ימין שמאל, כן ערבים לא ערבים". מפלגת זהות הייתה התקווה שלי, ועכשיו גם היא איננה.
הבדלה חשובה שיש לעשות היא בין 'אני הבעלים של עצמיי' לבין 'אני הבעלים של הזכויות שלי'. מרגע שלאדם מותר על פי חוק למכור את זכויותיו או לוותר עליהן, הוא לא יהיה מוגן בפני מצבים של חוסר אונים וסחיטה (למשל).
לדעתי זו הגישה הכי נכונה לחיים. אנחנו חיים בחברה שזה מובן מאליו שמישהו אחר לוקח לנו בשביל (לכאורה) לתת לנו. למה לא פשוט לדאוג לעצמינו? הליברטריאן פשוט לא מחפש שמישהו אחר ידאג לו, הוא דואג לעצמו. עוד משהו, נראה לכם הזוי למכור את העין? גם לי, אבל למה שזה יהיה אסור? באיזה זכות אתה לוקח שליטה על גוף של מישהו אחר? אסיים בטענה שהסיבה שאנשים לא מסכימים עם הגישה הליברטיאנית היא אחת משתי האופציות הבאות: 1. הם לא מאמינים שהם יצליחו לדאוג לעצמם. 2. הם רגילים למוסכמות של התקופה של עכשיו שלפיהן חוקים כמו "חובה לחגור חגורות בטיחות" שזה דבר שבא להגן על החיים שלך, נחשב לדבר חיובי. אני לגמרי בעד לחגור חגורות בטיחות, אבל איך זה אחריות של מישהו אחר בדיוק?
כי ברגע של תאונה יש סבירות שאתה תעוף על ילד למשל או על אחד הנוסעים אז אתה לא מחליט על עצמך, אתה מחליט בשביל אותם נפגעים סבורים . בגלל זה חגורת בטיחות זה דוגמא לא טובה לדעתי אבל גישה מעניינת
ליברטריאן אנקאפ (אנרכו-קפיטליסט) כאן, אשמח להגיב על דבריך בסרטון: בערך בדקה 3 אתה מדבר על החובה לשים חגורת בטיחות. אם נניח לרגע שקיום הממשלה כמערכת שאוכפת חוקים הוא לגיטימי, אז בגלל שהכבישים בישראל הם בבעלות ממשלתית, החוקים שהם קובעים עבור השימוש בכבישים האלו הם לגיטימיים. לעומת זאת, ליברטריאנים תומכים במערכת שבה אין ממשלה אלא יש בעלות פרטית על הכבישים. כל בעל כביש יחליט מה החוקים לגבי השימוש בכביש שלו, וסביר להניח שרובם, אם לא כולם, יחליטו שיש חובה לשים חגורת בטיחות ולנסוע בזהירות. זאת מכיוון שהם יעדיפו שבכביש שלהם יהיו כמה שפחות תאונות, ושהתאונות שכן יהיו, לא יהיו קטלניות, כדי שאנשים לא יפחדו לנסוע בכביש שלהם וכך יהיו להם הרבה לקוחות. 3:20 מדובר על תשלומים לגבי שירותים רפואיים. כן, כמובן שליברטריאנים טוענים שכל אחד אחראי לשלם על הרפואה של עצמו, אין הצדקה לגבות בכוח כסף מאדם אחד כדי שהכסף הזה ישלם על הבריאות של אדם אחר. אחרי זה דיברת על מיסוי בתור משהו פסול מבחינת ליברטריאנים, וזה כמובן נכון, אבל בערך ב4:45 הגעת לדבר על "מדינה ליברטריאנית". לדעתי זה אקוסימורון. כמו שאמרתי אני אנקפ ולכן מבחינתי כל הליברטריאנים שעדיין תומכים בקיומה של מדינה הם לא באמת ליברטריאנים אבל אולי קרובים לזה יחסית מאנשים שאפילו לא מגדירים את עצמם כליברטריאנים. אבל - חשוב להבין שהמדינה היא בעצמה גוף שפועל על בסיס פגיעה בבעלות על קניין, הקונספט שהבאת בתחילת הסרטון, ולכן "מדינה ליברטריאנית" זה סתירה כמו "עיגול מרובע". לגבי ההתנגדות הראשונה לליברטריאניזם והתגובה הנגדית שהצעת, אני רוצה לתת הרחבה: טיעון ליברטריאני מוכר בנושא הזה היא שאם לאדם מסוים יש חירויות מסוימות, פעולות שהוא מסוגל לבצע מבלי שיהיה מוצדק להגבילו מלבצע אותם, ומתאגדת קבוצה של אנשים, לא יכולה להיות להם פתאום חירות לבצע מעשה שלא היה קודם לכן לכל אחד בנפרד. כך לדוגמה, אם קבוצה של אנשים מתאגדת ומבצעת הצבעת רוב לכך שיהיה מותר לגבות מס מסוים מכולם, זה אפשרי רק אם לכל אחד ואחד מהאנשים האלו הייתה את החירות לגבות בעצמו מס מכולם, אבל כמובן שלא כך הדבר ולכן גביית המס, למרות שהתקבלה בהחלטה דמוקרטית, היא לא מוצדקת. לגבי ההתנגדות השניה והתגובה הנגדית שהצעת, שוב אשמח לתת הרחבה: אתה מדבר ספציפית על מס הכנסה אבל יש עוד סוגי מיסים. מדינה מסוימת יכולה לקבוע למשל מה שנקרא "מס גולגולות", שזה אומר שכל אדם חייב לשלם לה סכום קבוע כל פרק זמן שהוא, ואז באמת עומר אדם ואדם שהלך לחוף ישלמו את אותו הדבר. נכון שאפשר לטעון ש"אתה לא חייב לעבוד וכך לא תמוסה" אבל השאלה היא למה בכלל מוצדק למסות אותי על כך שעבדתי והרווחתי? כמו שאמרת בתחילת הסרטון, אתה עבדת כדי להשיג את המטבע ולכן המטבע שלך, לאף אחד אין זכות לכפות עליך לתת לו חלק מהמטבע. לגבי ההתנגדות השלישית, שוב הרחבה קטנה: זה לא ש"החברה מעריכה ומספקת פרסים כספיים לאנשים שטובים בלסלסל", אלא, שיש אנשים שמוכנים לשלם מכספם כדי לשמוע את עומר אדם שר. הם לא נותנים לו "פרס", הם מבצעים עסקה - בה עומר אדם שר בצורה מסוימת לאנשים שהסכימו לעסקה, והאנשים האחרים משלמים לו כמות מסוימת של כסף. אפילו אם רק אדם אחד בודד היה מעריך את השירה של עומר אדם מספיק, והיה מוכן לשלם לו מספיק, עומר אדם היה שר כדי להרוויח כך כסף. אפילו אם רוב החברה לא הייתה מעריכה שירה שכזו מספיק כדי לשלום לו כסף. זאת אומרת, אם הרווחתי כסף דרך מסחר עם אדם אחר, זה לא קשור לחברה שבה אני נמצא, זה קשור אך ורק לעובדה שאני מסוגל לספק שירות או מוצר מסוים למישהו, שמספיק רוצה אותו כדי לשלם לי את הכסף שאני מבקש עבורו. אשמח גם להגיב את דעתי לגבי הטענות בסוף הסרטון: 1 - מותר לי לרכב על אופניים בלי לחבוש קסדה. כן. 2 - מותר לי למכור את העין שלי. כן. 3 - מותר לי לעסוק בזנות. כן. 4 - מותר לי להירשם לתוכנית ריאליטי עם קרבות גלדיאטורים למוות. כן. 5 - מותר לי לתת לאדם אחר לאכול אותי (קניבליזם בהסכמה). כן. ולסיכום ארצה להוסיף גם שיש המון הוגים ליברטריאנים, והייתי רוצה למנות כמה מהם אבל הזכרת את רוברט נוזיק, אז אשמח להפנות לטיעון מעולה של נוזיק בזכות הליברטריאניזם - "סיפורו של עבד". אפשר למצוא הסבר מקוצר ביוטיוב, יש כמה סרטונים קצרים שמסבירים עליו, חפשו Tale of a slave.
@@ezway לא ידעתי שעשית גם סרטון בנושא, אני התכוונתי לדוגמה לסרטון הזה: ru-vid.com/video/%D0%B2%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BE-uxRSkM8C8z4.html אבדוק גם את הסרטון שלך!
בנוגע למכירת העין של עצמך - הסיבה שזה הגיוני לאסור את זה על אנשים היא שבנאדם שעושה את זה הוא מן הסתם לא בריא בנפשו, וחובתנו לא לאפשר לו לעשות דברים שיפגעו בו בעודו לא מסוגל לחשוב בבהירות (כמו שלא ניתן לשיכורים או מדוכאים לקפוץ מהגג). אם מדובר באדם שעובר בדיקות ורואים שהוא לא חולה נפש, אז באמת נוכל לאפשר לו לעשות את זה (ואין ממש ממה לחשוש כי זה מצב אבסורדי שכנראה לא יתרחש לעולם גם ככה.)
הי הדרך הקלה, אם אני לא טועה המערכת שדיברת עליה בסרטון הזה דומה יותר לאנרכו-קפיטליזם מאשר לליברטריאניזם, אבל אני לא בטוח. אם זה באמת ליברטריאניזם, אז מה הוא בעצם ההבדל בין הדוגמא שהבאת כאן לאנרכו-קפיטליזם? זה פשוט רדיקלי יותר? תודה רבה מראש
אנרכו קפיטליזם היא מערכת ליברטריאנית קיצונית שבה הממשלה כמעט ולא קיימת והכול נשלט על ידי שוק חופשי. על פי הגישה האנרכו קפיטליסטית הממשלה היא דבר שלא קיים וכול אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה כול עוד יש לו כסף או משהו להציע לשוק. (גם אם זה מפר זכויות אדם) על פיהם, כול אחד יש לך יכולת, יש לך לגיטמיציה. על פי הגישה הליברטריאנית כול אדם אחראי רק בעצמו על העבודה שלא ולאף אחד אין זכות לקחת ממנו את העבודה הזאתי, השקעת? הרווחת. כול עוד אתה לא מפריע לאף אחד אחר, לאף אחד אין שום זכות לקחת ממך את החופש הזה, לעשות מה שבא לך ואיך שבא לך. המדינה קיימת בשביל לשמור על החופש הזה, אבל לא יותר.
כדאי לעשות צורת שלטון שיש שם גם מקומות עבודה פרטיים וגם מקומות עבודה מולאמים שבמקומות העבודה הפרטיים יש ליברליזם, שוק חופשי, עבודה גמישה, תחרות במשק ו/או כלכלת לסה פר ובמקומות העבודה המולאמים יש בעיקר עבודות של השכלה , עבודות של יצירתיות ,עבודות הפעלת מכונות ורובוטים עם מיכון, עבודות של המצאות ,עבודות של פיתוח של הטכנולוגיה ועבודות של מחקרים מדעיים
איפה עובר הקו בין ליברטניזם לאנרכיזם? ואיך ליברטניזם מתיישב עם דמוקרטיה? הרי אם אני אחראי לגוף שלי ולא אף אחד אחר, הרי שגם אם עברה הצבעה והדעה שלי היא המיעוט, איך אני בדיוק אסכים עם זה שאצטרך לעשות דברים נגד רצוני?
הקו בין אנרכיזם לליברטריאניזם הוא די פשוט: אנרכיזם: אין מדינה בכלל ליברטריאניזם: יש מדינה מצומצמת שמגינה מ"רע לא הכרחי", זאת אומרת, מפשיעה, ומצבאות אחרים (לכן יש בה צבא, משטר ומשפט). אכן, ליברטריאניזם נוגד את הרעיון הדמוקרטי מאחר שהוא לא מאמין שלרוב יש זכות על רכושו מעצם היותו רוב (כפי שהוסבר בסרטון, זה שהגרמנים בחרו בהיטלר לא אומר שמותר לו לטבוח במיליונים). ליברטריאנים רואים בשירות המשטר, הצבא, והמשפט במדינה כהכרחיים לשימור הקניין והחירות של הנפשות בה אף על פי שהמיסוי שמממן אותן הוא לא מוצדק, ומעדיפים מערכת דמוקרטית על פני עריצית כמעין "הרע במיעוטו." אנרכיסטים הם יותר עקביים. הם מסרבים לגניבה מכל סוג, גם עבור משפט, משטר, או צבא. הם מעדיפים לשכור את השירותים של חברות פרטיות שיתחרו ביניהן על איכות השירות, מאשר מדינה שמפרה את זכויות האדם שהם מאמינים בהן וספק שתתנהל ביעילות. התנגדות למדינה היא בעיקר בגלל חוסר היעילות. אם מישהו נותן לך 500 שקל באופן קבוע, אתה תוכל לעשות עבודה ששווה רק 100, מבלי להיפגע. לעומת זאת כשיש לאדם בחירה, אם תעשה עבודה של 100, הוא יתן לך רק 100, או ישלם למישהו אחר. לסיכום, אנרכיסטים יותר עקביים מליברטריאנים, ללא מדינה בכלל
ראוי לדעתי להזכיר את עקרון ה NAP (עיקרון אי האלימות) שהרבה מהליברטריאנים היותר פנדמנטליסטים משתמשים כעקרון המנחה, כלומר, המקום שבו מותר להתערב בחירותו של אדם אחר, היא כול עוד הוא לא מפעיל אלימות, כלומר פוגע בזכיותיו של אחר. כמובן זה תלוי בזרם הספציפי של הליברטריאניזם מה הגבולות המדוייקים של ה NAP, יש כאלו שישתמשו בו לטעון שהפגיע בחיים אפילו שלך עצמך הם אלימות, ויש כאלו שיטענו שזה חל רק כאשר הצד השני אינו מסכים. זה מזכיר את הנקודה השניה, ההגות הליברטריאנית ברובה צמחה מהליברליזם הקלאסי, ספציפית זה האמריקאי, ולכן יש כמה זרמים שונים שיש בינהם פערים מסוימים. ליברטריאניזם-שמרני כזה המאפיין את הצד האידאולוגי במפלגה הרפובליקנית מתבטא בשילוב בין שמרנות חברתית חשיבות לממסדים דתיים ורואה בהן תנאי הכרחי להצלחה של מערכת פוליטית מינמלית מה שמכונה ליברטריאנים בקונטקסט הרחב בד"כ מבטא מי שליברל גם חברתית וגם מדינית, וזאת התפיסה שתואמת מה שתארת בסרטון. בכול מקרה סרטון מעולה, ישר כוח!
@@Nesher_IL האמת שעולם אנרכו קפיטליסטי יהיה ממש מגניב, צבא שמשובטים של ג'ף בזוז ילחם בפצצות האטום של מקדונלדס ובמקום שיהיה את הסכסוך בין צפון לדרום קוריאה הכל פשוט יהיה תחת השליטה של סמסונג
חיכיתי שתגיע לנקודה הבעייתית - במדינה ליברטריאנית לא משלמים מיסים, ולכן אי אפשר לממן דברים הכרחיים לתיפקוד המדינה כמו צבא, משטרה ובתי משפט. בניגוד לחינוך ורפואה שאפשר לרכוש באופן פרטי, כפי שמתקיים במדינות קפיטליסטיות, את הדברים הנ"ל פשוט אי אפשר להפריט.
סרטון נהדר כרגיל, אבל אני ממש אשמח אם בהמשך אולי תביע יותר את דעתך?.. אני בטוח שאני לא היחיד שמעוניין, וכל עוד זה יהיה בנוסף ולא במקום אני בטוח שלאף אחד לא תהיה בעיה
צריך להלאים כל עסק, חברה פרטית, ארגון, עמותה, מבנה ומקום עבודה שנופלים בגלל חובות יהיו מולאמים ( כלומר שאם הם אינם עומדים בחובות שלהם הם הופכים להיות שייכים למדינה כלומר מולאמים)
אני חושב שיש גבול לליברטריאניזם כי אם הייתי הקובע אז לא הייתי מתיר פגיעה עצמית בהסכמה כמו ניתוח שיוריד לי עין או רכיבה בלי קסדה כי יש גם את ערך קדושת החיים שבדרגה יותר גבוהה אצלי מהליברטריאניזם.
אתה הבעלים של עצמך ואף אחת מהדוגמאות שנתת בסוף לא נראתה לי כל כך רעה ומזיקה לחברה, אם מנסים להיות קאנטיים לגבי זה ולדמיין מה קורה אם כולם פועלים כמוך, אז כן, זה רע לחברה אם כולם יפעלו ככה, אך זו לא המציאות, ואם מישהו רוצה להזיק לעצמו בשביל לא יודע מה, לדעתי זו זכותו, יש את מה שנקרא "בריאות הציבור" שזה משהו שאמנם אדם יכול להחליט על עצמו, אך החלטה זו משפיעה על כל הסובבים אותו גם אם זה לא נראה כך כתוצאה מהחלטתו הישירה, דוגמה קלאסית לכך- חיסונים, אני לא מתחסן, זו החלטה שלי, אך בין אם אני מודע לכך או לא, זה פוגע בחסינות של כלל הציבור למחלות, שכן יש אנשים שלא יכולים להתחסן מסיבות בריאותיות כאלו ואחרות והבחירה שלי חושפת אותם לסכנה פוגעת בהם. דוגמה קצת שונה- סמים מסוכנים, שאמנם כביכול זכותו של בן אדם להזריק לעצמו הירואין ככל העולה על רוחו, אך כשהמדינה רואה שלאפשר את זה חושף יותר אנשים להתמכרות לסם המסוכן, מעלה את האלימות והורסת פרודוקטיביות של אינדיבידואלים בחברה שאם לא היו נחשפים אליו היו ממשיכים לתרום לחברה, הגיוני שהיא תראה באיסור על הסם עניין של בריאות הציבור. אך הסייג המרכזי שיש לי בעניין הוא שאין הפרדה בין אני-הגוף שלי, ואני-עמלי ועבודתי, ובהמשך לזה- אני הכסף שלי. בדוגמה הפשוטה שנתת עם עומר אדם זו הייתה סוג של מערכת סגורה ופשוטה, ברור שאף אחד לא יכול לבוא בתלונות במקרה כזה, אך במציאות זו מערכת שכל הזמן יוצאים ונכנסים אליה משתנים חדשים וכל כך הרבה אנשים נמצאים בתוכה, אדם אחד לא יודע על פעולות של אדם x במדינה אחרת שדרך אפקט פרפר משפיעים על ההכנסה שלו, אז הגיוני שכן יהיה פיקוח ומחשבה על שוויון שהאחראים היחידים שיכולים להיות על זה זו הממשלה שנבחרה על ידי העם, הרי לא הגיוני שסתם אדם לא קשור או אדם עשיר בעל השפעה יהיו אחראים על פיקוח ועל אכיפה בצורה שתנסה לשמור על שוויון מסוים, שכן אז הם יכולים להשתמש בהשפעתם החדשה כדי להיטיב עם עצמם (לא שממשלות לא עושות את זה אבל על זה אולי בפעם אחרת). בכל מקרה המקום הכי בולט שנקודת התורפה הזאת הרגישה לי בסרטון הוא בטיעון השלישי והתגובה אליו, הטיעון הוא שעומר אדם חלק מחברה שבלעדיה אין לו את האפשרות אפילו לקצור את פרי עמלו, התשובה שאמרת היא "רגע, אז עמלו לא שייך לו?" אך זה לא מה שהטיעון אומר, הטיעון אומר; בזכות הקיום של המערכת שבה הוא נולד, ששרדה שנים והתפתחה באמצעות מיסוי, הוא מצליח לחיות חיי שפע ולעבוד בעבודה שמרוויחה לו כסף טוב על "אומנותו", פרי עמלו לא "שייך" למדינה, אך מן הראוי שהוא יחזיר משהו סמלי לחברה שאיפשרה אותו, כדי שתוכל לאפשר אנשים אחרים. בגלל שזו מין דרך כזו של "מן הראוי שיחזיר כפי יכולתו" אך המדינה יודעת שאם יבקשו מאנשים זאת בנחמדות, אף אחד לא יביא חזרה כלום, והמדינה שאפשרה את כל האנשים האלה ואת עמלם, תחדל להתקיים בעצם, היא אוכפת זאת בכח אך עושה זאת בצורה שכן תאפשר לאנשים להינות מפרי עמלם על ידי מדרגות המיסוי, לכן לאיש שיושב על החוף אי אפשר לקחת בכוח את מה שאין לו גם אם זה נחשב "שוויוני" אך לעומר אדם העשיר אפשר לקחת קצת יותר מלאדם הממוצע, כי גם אם ייקחו ממנו קצת יותר, יישאר לו הרבה יותר מלאדם הממוצע והוא יוכל להינות מפרי עמלו.
היי דורן אני רוצה לפתוח ערוץ יוטיוב ואשמח לדעת באיזה מיקרופון אתה משתמש אתה נשמע מצוין וללא רעשי רקע ומה שאני מחפש הוא כמו שלך (דיבור למסך ללא אפקטים וכדומה) נ.ב הערוץ שלך מעולה ואני נהנה מכל רגע ומשתף המון סרטונים.
בנוגע לטענה השלישית שהצעת כנגד הליברטריאנים, זו שטענת שהיא די חזקה: בעיני היא דווקא די חלשה. ראשית: נכון, עומר אדם לא לבד פה, אבל היה לו השכל, הכישרון והחריצות להצליח בתחום שהיום יש לו ביקוש. דרושה פיקחות וחריצות כדי להתאים את עצמך לצרכים ולאופנות של השוק החופשי, ואי אפשר לקחת את זה ממנו. הטענה לפיה הוא הצליח רק באופן מקרי, כי הוא טוב במה שבמקרה פופולרי עכשיו, לוקחת ממנו קרדיט חשוב וללא ביסוס אמיתי. שנית, הטענה הזו רומזת לתיאוריית ה"פריבילגיות", שאמנם צוברת פופולריות היום בהקשרים מסוימים, אבל בבסיסה היא סוג פשטני של דטרמניזם, שמעט מאד אנשים באמת מאמינים בו.
אוקיי אז בעצם הכל מקרי בעולם, או שבעצם הכל קבוע מראש? כפי שאמרתי - זה דטרמיניזם פשטני, ששולל מכל אחד את הקרדיט להצלחתו, כך ששום דבר הוא לא בזכות אף אחד. הכל מקרה, (או לחילופין, הכל קבוע מראש- מהותית זו אותה תפיסה )
סרטון מצוין! האם זאב ז'בוטינסקי היה ליברטריאן? אם כך, חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי - הצרכים שלפיו המדינה צריכה לספק לאזרח (מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא) היו מאוד מרקסיסיטים ושמאליים ביחד להיום.
לא חושב שזבוטינסקי היה ליברטן. גם סוציאליסט גדול הוא לא היה. הוא עצמו תמך בשוק חופשי, אבל הוא הכיר בכך יש זכיות על שעליהם המדינה אמונה ותפקיד המדינה לתפיסתו היא לא להפריע לעסקים אבל גם חובתה לספק לכל אדם באשר הוא תנאי קיום בסיסים ותנאים אלה מקיומים על ידי מסים. אפשר לומר (לדעתי) שזבוטינסקי היה ימין מתון, בעד עסקים וחופש פעולה שלהם, בעד מסים נמוכים אבל בשום אופן לא מדבר במצב של אפס מסים או של מסי גולגות (שכל אדם משלם את אותו הסכום). זבוטיסקי היה מתון 😎 (הכל לדעתי)
זה הבנק המרכזי!! במשך מאות שנים השטרות והכסף היו בבעלות האזרחים והיו מגובים במטילי זהב ואז! הגיע הרעיון של הממשלה הגדולה שהקימה את הבנק המרכזי ושברה את מודל הזהב המוסרי.
הכסף במקור היה צמוד לזהב או לכסף, ובעצם היה שטר חוב שווה ערך לזהב, המדינה ביטלה את ההצמדה הזו מסיבות שונות, לאמיתו של דבר בארה"ב הסטנדרט החזיק עד שנות השמונים באנגליה עד מלחמת העולם השניה. לפי התפיסה הליברטריאנית המציאות הנוכחית של כסף פייאט היא מציאות פסולה מיסודה שכן נבע ממהלך מדיני לא מוסרי או צודק. כך שהטענה שלך מניחה מצב פסול מיסודו לשיטתם, וגם אם נקבל את ההנחה שלך, האם הכסף הממשי הוא רכוש המדינה, או שהערך שאותו הרווחת ע"י מתן שירות\מוצר שווה ערך למישהו אחר? אם כסף הוא לא יותר מסמל לערך, גם אם המדינה מנפיקה אותו ושמה עליו רגולציה כולשהי, עצם 'מעשה הקניין' הוא שהופך את הכסף לשלך.
הרכוש שלך בגלל שאתה מבזבז את* הזמן שלך* תמורת הכסף שאתה מרוויח זה שאתה עובד ובסף הכסף שוב שלך אז אתה יכול לקנות ממנו מה שאתה רוצה. אם אתה תסתכל על זה בגדול כל דבר שאתה קונה הוא שווה הזמן שלך
אחת הבעיות בליברטריאניזם הוא שבניתנת בחירה מוחלטת נשללת הזכות לא לבחור, או בעצם לבחור שלא לבחור. אם יש לי אופציה למכור עין אז נשללת ממני האופציה לא לבחור שלא למכור את העין- אני צריך לבצע בחירה אקטיבית בין אם אני רוצה ובין אם לא, כך נשללת החירות כאשר מאפשרים כל בחירה. דיוויד וולמן השתמש בטיעון דומה נגד לאפשר המתת חסד. אם אדם יכול לבחור למות הוא יכול להרגיש אשם או לא בסדר על כך שהוא בוחר להאריך את סבלו ואת סבל קרוביו, אך אם לא ניתנת לו האופציה, הוא חופשי לא לבחור בהמתה ולא להרגיש אשם על כך. בערך. בחזרה לעיניים- אם מישהו יכול למכור את עינו, וכך (לצורך העניין) להביא לילדיו מזון, נשלל ממנו האופציה לא להתחבט בשאלה האם למכור את עינו או לא.
יש נקודה נגד הליברטריאנים שאני חושב שפספסת: זה שאדם משלם מיסים לא אומר שהוא לא נהנה מפירות העבודה שלו, להפך, המיסים הופכים את המדינה ליותר בטוחה/בריאה/נקייה עבורו. המדינה היא בשירות האזרח, וברגע שהאזרח משלם מיסים הוא והמדינה, שהוא חלק ממנה, יהנו מפירות העבודה שלו. הכפייה כאן היא בחוסר החירות בבחירה לשלם מיסים והכרחה לחלוק את הכסף עם המדינה ועם שאר האזרחים בה.
לגבי ההתנגדות שאומרת שעומר אדם הוא חלק מחברה שמעריכה כישרון כמו שלו לכן הכשרון שלו הוא שווה , הייתי עונה , משום שעומר גדל באותה חברה ובתור אדם בעל שאיפות ורצון להצליח טיפח כשרון שידע שיוכל להביא אותו להצלחה ששאף לה. אם היה גדל בחברה שמעריכה נגינת כינור אדם עם אופיו של עומר כנראה היה שם את כל מרצו בנגינת כינור , לכן עומר הוא בכל מצב בעלים של הכשרון שלו ולכן הבעלים של פרי עבודתו.
הינה התקלה: מה "יענה הליברטריאן" לשאלה הבאה?: נניח שכל יבשת אסיה הייתה יבשת ליברטריאנית. כמו מדינה ליברטריאנית אחת גדולה. אני, מקימה פארק שעשועים ענק, וגובה כסף על להיכנס אליו. התשלום שאני גובה בשביל להיכנס אליו שונה בין אדם לאדם. לאנשים עשירים הוא עולה יותר, ולאנשים עניים הוא עולה פחות. אני קוראת לפארק השעשועים הזה "מדינת ישראל", ומקימה אותו בשטח של מדינת ישראל הנוכחית. אני, בתור הבעלים של עצמי, יכולה להשתמש בכסף שלי, שהרווחתי בעמל כפיי, כדי לקנות את שטח מדינת ישראל (כמו שעשה רוטשילד בזמנו לאחוז לא קטן של השטחים) ולהקים בו איזה עסק שאני רוצה. והאנשים שמחליטים להיכנס לפארק השעשועים שלי, הם הבעלים של עצמם, והם יכולים לבחור האם להשקיע את הכסף שלהם בכרטיס כניסה לפארק השעשועים שלי, גם אם מחיר הכרטיס הוא מחיר "לא הוגן". בגן השעשועים שלי יש בניינים שאפשר לקנות אותם או לבנות שכירות בהם, יש בו כבישים, יש בו ביוב ומים זורמים, ויש בו בין היתר גם חוקים כמו שאסור לנסוע באופניים בלי קסדה. בהתבסס על הגישה הליברטריאנית, מה, בעצם, הבעיה בזה שאני אקים עסק כזה?
@@ezway אז בגדול, אתה אומר שמדינת ישראל, מבחינת הליברטריאניזם, היא לגיטימית. כי זה מה שקורה כרגע, פחות או יותר. יש לנו מדינה, שיש בה חוקים מסוימים שמקבלים מיסים וכאלה, ועקרונית, אם אתה לא רוצה להיות אזרח במדינה הזו, להשתמש בשירותיה ולהסתובב בשטחה, אתה לא חייב להיות אזרח במדינה הזו, להשתמש בשירותיה ולהסתובב בשטחה.
אין שום בעיה, ההבדל הוא שלגוף שנקרא מדינת ישראל ומורכב מפוליטיקאים ועובדי ממשלה אין יותר זכות על הארץ הזאת מאף אחד אחר מעם ישראל לכן הארץ לא באמת שייכת להם יותר מששייכת לך או לכל יהודי אחר.
האידיאולוגיה הזו לפי דעתי היא מאוד אמריקאית טיפוסית אם הולכים איתה עד הסוף (כן אני יודע שמה שאמרתי כרגע זו הכללה ונכון שהרבה אמריקאים לא באמת ככה) שאנשים חושבים שכל אחד יתעסק בשלו לא משנה מה קורה אצל האחר גם אם הוא סובל
לא יכול להיות מוחלט כל עוד מתקיימת חברה ובה מתקיימים יחסי גומלין שתלויים ומשפיעים האחד בשני. אינדווידואל באי בודד - אולי אפשר לקיים באופן מוחלט במידה ואני לא מתייחס לחברה מלבד האדם ששם ויוצא מנקודת הנחה שבעלי החיים וכל הדומם שם אינו מהווה חברה לאדם באי. דוגמא מוצלחת למה זה אינו מוחלט היא אם אני הבעלים של עצמי ואני לא שם חגורה באוטובוס ובכך מסכן את עצמי כי זו זכותי - זה דבר אחד, הבעיה שזה לא מחזיק במציאות כי יש עוד אנשים ובמידה שאני לא שם חגורה אני יכול לעוף ולפגוע במישהו אחר ולסכן את חיוו בעצירה פתאומית או תאונה. וזה כבר הופך למורכב.
שזה כסף של האדם שנפטר (שכן הרוויח אותו), ושזכותו לעשות כרצונו ברכוש שלו. העובדה שהוא מת לא הופכת אותו לרכוש המדינה. ובנוסף, שמס ירושה הוא לא חוקי. מדובר בכסף שכבר שולם עליו מס, למה צריך לשלם עליו פעמיים ? למה המת צריך לשלם כי הוא מת ?
@@netanellalazar3819 לא מסכים עם האמירה, אבל זו רק סמנטיקה והיא פחות חשובה במקרה הזה. הנקודה היא שעל ההון כבר שולם מס. מה ההצדקה לשלם עליו שוב ? אגב יש עוד בעיות עם ירושה - חובות של הנפטר מתגלגלים לנכסיו, גם אם הוא הוריש אותם לאחרים - עד כאן הגיוני. אח"כ בעלי חוב מתחילים לפעול כאילו בעל הירושה חייב להם כסף - עד למצבים שבהם מחייבים את היורש לשלם עוד לפני שהוא בכלל קיבל את הירושה
אז בוא נקח את זה עוד שלב - אני אדם בפני עצמי, אני אחראי על עצמי, ועל קופסת הגפרורים שלי. בתור אדם עם בעלות על עצמו אני יכול להדליק את הגפרור שלי ולהניח אותו על השדה שנמצא כאן לידי. ואם קרה מה שקרה, אז השדה של הבחור לידי נשרף, והוא אחראי למה שקורה לו ולענייניו ולשדה שבבעלותו שנשרף. המדינה מי היא שתתערב לי במה אני עושה עם קופסת הגפרורים שלי? ואותו אדם שנשרף לו השדה בעקבות הבחירה שלי להניח את הגפרור שלי במקום הספציפי שגרם לשריפה, רשאי לקחת את האקדח שלו שבבעלותו, ולירות לכיוון שבמקרה אני נמצא בו, זה הרי נשק שלו ושיעשה בו כרצונו. מה יקרה לי? זה עניין שלי, לא שלו ולא של אף אחד אחר... אני מניח שהנקודה שלי הובהרה
לדעתי מדובר בההפך מקומוניזם רעיון של אדם הפרטי נראה מצוין אבל בהיסתכלות רחבה פוגעת בחברה.קודם כל הרעיון של כולם יש בחירה חופשית לעסוק במה שהם רוצים ועם מישהו עני אז הוא לא עובד מספיק הוא טפשי לחברה יש השפעה עצומה על ההשכלה הזכויות הכלכליות של האדם, הסיבה השמאל מזוהה עם זכויות האדם היא הרעיון שהחברה מסלילה אנשים למקומות מסוימים ובמדינה ליברטריאנית (ימין קיצוני) לא תעזור להם ולאנשים עשירים החברה תעזור באופן מסיבי (גם אם הם עשו את הכסף בעצמם לאחר מכן בדרך כלל חייהם או חיי ילדיהם יותר קלים) החברה נותנת פריבילגיות לקבוצות מסוימות ולכן הרעיון של כלכלה חופשית וכולם יכולים לעשות מה שהם רוצים פוגע. באנשים שהחברה מטבעה פוגעת בהם נותנת זכויות יתר למי שיש מלכתחילה זכויות יתר. במדינה ליברטריאנית בסופו של דבר העשירים יפתחו פערים כל כך גדולים מהעניים כך שגם הדמוקרטיה תמות מרקס אמר שארגון המקצועי של בעלי ההון הוא הממשלה.כבר שרואים את מאבקי הגז בישראל רואים שבעלי ההון מקבלים זכיות יתר ולכן האמרה שאני עצמאי ולמדינה אסור להתערב פוגעת בזכויות אדם ואפילו קניין בתווך הארוך,כבר כתבתי נגד קומוניזם אז לדעתי השיטה היא הבנה שכח הוא דבר בעייתי ובמדינה צריכה להיות גם גוף שבו הכל מפוזר (דמוקרטיה, הפרדת רשויות ) וגם גוף שלוקח זכויות לאנשים כדי שימנעו זכויות יתר ויתן למי שהמצב החופשי מדכא אותו(נשים ומיעוטים) זוהי סוציאל דמוקרטיה במיטבה וזה אפילו מתאים לאריסטו כי זוהי בעצם דרך האמצע
מה עם מעמד הביניים שהוא לא עשיר מצד אחד אבל כן משלם הרבה מיסים. למה אני צריך לממן משפחות עם הרבה ילדים כשלי אין? אנשים שהרוויחו את הכסף שלהם ביושר הם לא פריבילגיים. פריבילגיה זה לקבל משהו שלא מגיע לך. סוציאל דמוקרטיה וקומוניזם אלו שיטות לא מוסריות. רק קפיטליזם מוחלט הוא שיטה מוסרית.
@@lirazben2939 קודם כל הרעיון שלך הוא לא טעות זה באמת לא הוגן,אבל אתה לא יכול לטעון שזה לא מוסרי כי ככה אתה אגואיסט במצב שאני מדבר יושב האיש ממעמד הביניים משתכר כמו שצריך בזמן מדינתו הופכת להיות מושחתת (מה שבסופו של דבר יפגע גם בו) ברגע שאתה מודה שהשוק החופשי גורם לאי שיוויון הזדמנויות על המדינה לחסום לאזן אותו כגוף שרואה את הכלכלה מבחוץ ואכפת לה מכל אזרחיה ולגרום לשוויון הזדמנויות. מכיוון שהערוץ עוסק בפילוסופיה ולא בפוליטיקה בעיקר זהו רעיון פילוסופי ולא תוכנית עבודה לממשלה מחר בבוקר. לדעתי הביטוח הלאומי הישראלי הוא כישלון בגלל שהוא לא מקיים את עצמו עמלות לכלכלה. מסיבות רבות( וביניהם שחיתות) הוא בחובות ועליו לשרוד מה שהופך אותו לגוף קפיטליסטי ענק ומסורבל ( שזה יותר גרוע בהרבה מתאגיד קפיטליסטי שבדרך כלל מסודר כדי למקסם רווחים) שמטרתו להוציא כמה שפחות כסף ולקחת כמה שיותר אני חושב שמדובר במצב קפקאי- הביטוח הלאומי הפך להיות למפלצות שלאדם אין סיכוי נגדה בכך היא הפכה לההיפך מתפקידה. שמדינת רווחה צריכה להיות ברמה התיאורטית ,אני לא אומר שיש לי את הפתרון . אבל גם אם הפתרון הוא שהיום יש להוריד מיסים זה לא פוגע באידיאולוגיה שלי כי אם בתווח הארוך מייצרים גוף לא מסורבל שמטרתו היא פחות לדאוג לעצמו אלא לעזור לחלשים ולשבור תקרות זכוכית אז אני בעד .באופן כללי פוליטיקה זה הרבה יותר מסובך מפילוסופיה ואני מרגיש שיש הרבה יותר סיכוי שמה שכתבתי על הביטוח הלאומי זה שטויות מאשר על מדינת הרווחה או על הרעיון שכוח וכסף מובילים למדינה מושחתת.
@@lirazben2939 ברור שלא אני פשוט אומר שהוא כמו החלקים הרעים בקפיטלזם מה שנקרא "חזירות" לפעמים כביטוח לאומי מושחת והופך לגוף שמטרתו לקדם את עצמו ולא עושה טוב את עבודתו שלעזור לאוכלוסיה מוחלשת (שוב זה לא כל הקפיטליזם זה פשוט חלק ולקפיטלזים טוען שזה שהוא לא במודע עוזר לאזרחים אבל ע''י היד הנעלמה כן) אני דיי בטוח שלתת כסף לכל מי שצריך כמה שהוא רוצה זה טפשי אבל זה בגלל המציאות. אני הולך כאן לפילוסופיה ולמטרה לטווח הרחוק, לא תוכנית עבודה למחר בבוקר
הוא לא מאבד אותם הוא מפצה על הזכויות שהוא פגע לדוגמא אם אדם נכנס בי עם רכב ופוצע אותי אז הוא ישלם לי על הפיגיע נייח אם אני נכה בגלל זה לכול החיים אז הוא יממן אותי עד המוות בחברה ליברטאנית העונשים הם בעיקר עונשים כלכליים
@@ezway כן. אבל אפשר להתווכח מה שומר על החיים והחירות וכו. (כאילו אפשר להתווכח מה נחשב פוגע באחר ומה לא) בכל אופן כששאלת את השאלות בסוף לא הייתי בטוחה שאני ליבריטאנית.
אנשים חיים בסרט שקפיטליזם = ניצול של עובדים. חברים, בקפיטליזם אמיתי יש את הזכות להתאגד, בדיוק כמו באירופה! אבל להתאגד באמת, לא להיות שבויים של ארגון ההסתדרות הדורסני שכופה את עצמו על הציבור בחוק.
@@_Eliz_ ברור שאנשים יודעים מה טוב להם, אבל זו בדיוק הסיבה שלתת לאנשים עשירים מאוד חופש זה דבר מסוכן, מה שטוב לאנשים חזקים במיוחד לא תמיד טוב לחברה באופן כללי
@nikolai bahtin לא רק. הרי בחברה שהיא נטו קפיטליסטית/ ליברטריאנית אף אחד לא ידאג לך אם אתה תצטרך לקבל תיפול, כי בחברה כזו אין שום אלמנטים סוציאליים. לעומת זאת בסוציאליזם אתה כן תקבל תיפול כי כל החברה הזאת בנויה על אלמנטים סוציאליים חברתיים וכלכליים.
